כמה הערות על לייקה ו'מיסטר לינק'


כמה הערות על לייקה ו"מיסטר לינק"

  • "מיסטר לינק" הוא ערבוב של כמה סיפורים: מפגש בין ביגפוט ל"מסביב לעולם בשמונים יום" ומתברר שנכון לעכשיו הסרט די נכשל בקופות מה שמעורר דיון מסויים באשר לטעויות של סטודיו "לייקה". אותי אישית זה הפתיע כי "מיסטר לינק" מבחינתי הוא (יחסית) סרט מצויין המדלג בקלילות על כמה מהבעיות הקשות של סרטי העבר של הסטודיו להם נתונה עיקר הביקורת שלי. את "פראנורמן" אהבתי מאוד. זהו סרט אימה לילדים שהוא חכם, מלא רבדים ומבדר. "הקופסונים" בעיניי היה סרט בלתי נסבל עם אוסף של דמויות לא נעימות שמתנהלות בחוסר הגיון שלא מוביל לשום מקום. "קורליין" הוא אקספרימנט אפל ונהדר בהמשך המסורת של "הסיוט שלפני חג המולד" שמשלב סיפור אפל מאוד אבל מונגש לכל המשפחה, מה שגם עזר לאפיין את טכניקת הסטופמושן ככלי המתאים לסוג כזה של סיפורים. אבל גם שם היו כמה דברים לא נעימים בכלל, החל מדמות ראשית מעיקה שלא פותרת כמעט שום בעיה בחייה ועד לדמויות נשיות קשישות בעירום כמעט מלא בסרט ילדים וטראומה נצחית של אמא-אחרת שרוצה לעקור עיני ילדים. "קובו ושני המיתרים" היה מרהיב ונועז אבל נפל לבורות הרגילים של הסטודיו: אלימות קשה ולא מוצדקת, אימה כקישוט ולא כמהות, דמויות ראשיות לא מוצלחות ופתרון בעייתי (הסבא?!).
    "מיסטר לינק" יוצר דמויות אמיתיות יותר מבסרטים אחרים. הדמויות האלו לומדות, משתנות וגם אומרות משהו על החברה לבסוף. לפעמים המסרים של לייקה צעקניים (כן, אפילו יותר מ"דיסני") אבל פה יש הרגשה שזה נובע מהסרט עצמו ומהדמויות. קולוניאליזם ופטריארכיה הופכים למשהו שהדמויות באמת חיות ומתמודדות איתו וזו הדרך ליצור סיפורים שאינם שם בשביל המסר. אני אצטער אם דווקא הסרט הזה יציין נקודת שפל של הסטודיו. מבחינתי זו דווקא ההתחלה. באמת מומלץ לצפיה.

  • מתן צור מ"אנדרדוס" היה חייב לדובב את הדמות. הם גם דומים במראה וגם באופי. פשוט פספוס ליהוק.
  • סרטי סטופמושן סובלים מבעיה כפולה: אם הם נראים מדי כסטופמושן הם עלולים להראות מלאכותיים ובובתיים מדי ולהרחיק קהל מסויים. מצד שני, אם הם עשויים מצויין עם אנימציה מורכבת ותנועות מצלמה חלקות אז הם כבר מאבדים את האיכות (האפיל) של סרטי סטופמושן ונראים כמו תלת עם טקסטורה. הבעיה הזאת הולידה תוצר לוואי בעייתי של עולם הסטופ: החשיפה של המנגנון. אנחנו נתקלים בזה כל הזמן. אנימציה מרהיבה אבל כזו שמשלבת את העשיה בתוך ומחוץ לסרט. דמויות מתפרקות במהלך הסרט (אנומליסה), דמויות שמשאירים להן פס לצד העין שמרמז על מיקום החלפת חלקי הבעות הפנים, או עיסוק בעצם היותן בובות ( סיום "הקופסונים" ששמתי פה למטה) והרבה סרטי מאחורי הקלעים שבאים לצעוק "זה בובות! אנחנו גאונים! זה ממש קשה לעשות את זה!" כמו בפרסומת על הדב והארנב של ג'ון לואיס). זה לא הכרחי. "הסיוט שלפני חג המולד נהנה מכל העולמות: אנימציה עשירה ובימוי קולנועי יחד עם עולם בובתי ומשחקי שלא מסתיר זאת.

    Missing Link Brad Photo
  • בפינת האירוניה: גם פרוסט, הגיבור של "מיסטר לינק" וגם הרע של "הקופסונים" עסוקים בדבר אחד: להתקבל למועדון שלא מקבל אנשים כמותם. בקופסונים, הרע הולך עד הסוף ומשלם על זה מחיר בעוד במיסטר לינק זה לא ממש קורה. למה זה אירוני? כי הגיבור ב"מיסטר לינק" מוצג כיורש עשיר שמחפש להחיות יצורים מיתולוגיים. גם הבעלים של לייקה הוא יורש עשיר שהגיע לחברת אנימציית סטופמושן דרך אביו פיל נייט, מבעלי נייק. כך שמעניין יהיה לשפוט את הפילמוגרפיה שלו כסיפור של בן להורים עשירים שמחפש את מקומו להפוך את התחביב למקצוע ראוי. כבמאי של "במבלבי"  השנה (הספינאוף של הרובוטריקים), טרוויס זכה דווקא להצלחה גדולה. ויהיה מעניין לראות איך זה ישפיע הלאה על הסטודיו.


  • כשיצאנו אני ובני מ"קובו ושני המיתרים" הבן שלי אמר ש"זה לא סרט, זה משחק מחשב. הוא אוסף דברים ואז נלחם ברע הגדול" והוא צודק, כמובן. בנוסף הוא שאל על כתוביות הסיום: "למה הסרט לא היה נראה ככה?" וזה כבר עצוב לשמוע כי קובו הוא סרט מרהיב ועדיין הקסם של כתוביות הסיום באנימציה קלאסית הקסימו אף יותר עד כדי רצון לראות את הסרט כולו בקלאסית. זה מאפיין קבוע של לייקה: העומס הויזואלי של הארט לפעמים מקשה על צפיה. הוא "מרהיב" אבל לא פשוט לעין.

הנה כמה סרטונים מההסטוריה של לייקה: על הסטודיו, הבובות, תהליך העבודה ועוד.



סרטון מ2015: עשור ללייקה:


תהליך עבודה על "קורליין" המבוסס על ספרו של ניל גיימן:

האמנות והמדע של לייקה:


בניית בובות בסטודיו לייקה:


ובקיצור:


החזון של לייקה:


הסיום של הקופסונים שמציג את היות הבובות... בובות:

לסיום: 

טראוויס מספר על קובו:


וטראוויס מספר על באמבלבי:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקיצות, מרי בלייר וקפטן הוק

דרדסים- הכפר האבוד או: דרדסית בעמק פדלחוש

דברים בשוטף. מרץ 2013