שני סרטים של יעל רייספלד "12 זלוטי" וסרט הגמר שלה "א' בתמוז", שזכה בפסטיבל סרטי הסטודנטים 2019, משלבים טכניקה מקורית וסיפורים טובים שיעל שכללה במהלך הלימודים ויצרה באמצעותם עולמות הזיה סוריאליסטית.
הנה הסרטים ולאחריהם פירוט על תהליכי העבודה:
הנה הסרטים ולאחריהם פירוט על תהליכי העבודה:
12 זלוטי:
יעל מספרת על שני הסרטים:
"מתישהו בלימודים גיליתי שאני אוהבת לשלב וידאו באנימציה, בגלל שנורא קינאתי באנשים שיוצרים לא רק מול המחשב כל הזמן. אהבתי דווקא כשזה לא הכי מלוטש ומתאמץ, יותר לעשות שטויות באפטר שנראות קצת מודבקות ומטופשות. זה הצחיק אותי וגרם לי ליהנות מתהליך העבודה ולבטא כל מיני תחושות של מבוכה שיש לי לגבי המציאות.
בשנה ג' אחרי שהתארחתי אצל זוג פולנים נורא מתוק בטיול וקיבלתי השראה, אני ונופר שוייצר קנינו חמוצים במעדנייה של רוסים וכל מיני דגים מלוחים, צילמנו בוידאו אקווריום שיצרנו מחמוצים ושמיר, סידרנו תאורות וניסינו לראות לאן זה הולך. בסוף הרכבנו את זה באפטר בשכבות ואת הדמויות הדבקנו על זה כמו סטיקרים שטוחים. ניסינו לפעמים לקשקש בלבן על חלק מהרקעים כדי טיפה לאחד בין הדמויות לרקע.
הנה שומר מסך קסום שהוא המאחורי הקלעים של האקווריום שצילמנו ואיך ערבבנו את החמוצים בתוכו-
הסקיצה הראשונה שממנה פותח הסרט, שצוירה בביתם של הזוג הפולני האמיתי ( בסוף הנקניק המעופף הוחלף בדג כשגילינו את עולמם הקסום של החלקיקים הצפים בוידאו):
נופר מחזיקה פרוסת דג מסריח מאוד שממנו הרכבנו את המדרגות
סקיצה לסיקוונס שירד בסוף- משחק עם רקמות פולניות
בסרט הגמר "א' בתמוז", התחלתי לנסוע הרבה לבד לבית העלמין העתיק בצפת שתמיד ריתק אותי מאז הילדות (חלקים מהמשפחה שלי, חסידים מהישוב הישן, קבורים שם). בחופש הגדול הייתי מבקרת את סבתא שלי שם, ועוזרת לה לטפל בדוד שלי שהוא סכיזופרן והיה גר בחדר בחצר. נורא אהבתי אותה ותמיד אהבתי לחזור לצפת- אפילו אהבתי את החלקים המפחידים שלה ואת כל המשוגעים שגרמו לי לסיוטים צבעוניים ומוזרים.
בית העלמין מלא בטקסטורות מטורפות,(קברים כחולים וטקסטים עתיקים חצי מחוקים ועקומים) מדבקות וגרפיטי של צדקה ורבנים וזוהר קדוש למיניהם.
נורא רציתי לראות סרט פנטזיה שמתרחש בתוך העולם הזה ( שכבר מלא ברפרנסים לעולמות מסתוריים) ולבנות אותו בעצמי מתוך המציאות. לקחתי דמויות שפגשתי שם וניסיתי לברוא אותם מחדש בתוך העולם החצי מצויר חצי מצולם הזה. הפעם כן ניסיתי ללכת על צביעה שיותר מתייחסת לתאורה ולרקע, כי היה לי טיפה יותר זמן ותקציב , וצבעתי את הדמויות בגישה יותר של צבעי פסטל\ שמן. (בפוטושופ). רציתי לייצג את התאורות הטבעיות השונות ( שקיעה, לילה, בוקר מוקדם) שיש במקום הזה ואיך האווירה שונה בכל אחת מהן. בשביל סצינת התעופה בלילה צילמתי עם צלם רחפן ב4 וחצי לפנות בוקר ב2 לוקיישנים שונים ( בית העלמין, ומעיין בנימין). עשינו הפסקה מותחת בסביבות חמש וחצי בבוקר, כי היה צריך לחכות שאחד הטובלים הקבועים, איש זקן ומאושר , יסיים לטבול 70 טבילות כדי להתחיל את היום שלו על הצד הטוב ביותר."
דוגמא לאיך שסצינת אפטר של המיניבוס נראית מהצד, על גבי צילומים ערוכים בפוטושופ של טקסטורות של צבעי שמן כדי לאחד בין הדמויות לרקע קצת יותר:
קלוז אפ של קבר מתקלף ( צילום: עומר סחייק)
יעל מספרת על שני הסרטים:
"מתישהו בלימודים גיליתי שאני אוהבת לשלב וידאו באנימציה, בגלל שנורא קינאתי באנשים שיוצרים לא רק מול המחשב כל הזמן. אהבתי דווקא כשזה לא הכי מלוטש ומתאמץ, יותר לעשות שטויות באפטר שנראות קצת מודבקות ומטופשות. זה הצחיק אותי וגרם לי ליהנות מתהליך העבודה ולבטא כל מיני תחושות של מבוכה שיש לי לגבי המציאות.
בשנה ג' אחרי שהתארחתי אצל זוג פולנים נורא מתוק בטיול וקיבלתי השראה, אני ונופר שוייצר קנינו חמוצים במעדנייה של רוסים וכל מיני דגים מלוחים, צילמנו בוידאו אקווריום שיצרנו מחמוצים ושמיר, סידרנו תאורות וניסינו לראות לאן זה הולך. בסוף הרכבנו את זה באפטר בשכבות ואת הדמויות הדבקנו על זה כמו סטיקרים שטוחים. ניסינו לפעמים לקשקש בלבן על חלק מהרקעים כדי טיפה לאחד בין הדמויות לרקע.
הנה שומר מסך קסום שהוא המאחורי הקלעים של האקווריום שצילמנו ואיך ערבבנו את החמוצים בתוכו-
הסקיצה הראשונה שממנה פותח הסרט, שצוירה בביתם של הזוג הפולני האמיתי ( בסוף הנקניק המעופף הוחלף בדג כשגילינו את עולמם הקסום של החלקיקים הצפים בוידאו):
נופר מחזיקה פרוסת דג מסריח מאוד שממנו הרכבנו את המדרגות
סקיצה לסיקוונס שירד בסוף- משחק עם רקמות פולניות
בסרט הגמר "א' בתמוז", התחלתי לנסוע הרבה לבד לבית העלמין העתיק בצפת שתמיד ריתק אותי מאז הילדות (חלקים מהמשפחה שלי, חסידים מהישוב הישן, קבורים שם). בחופש הגדול הייתי מבקרת את סבתא שלי שם, ועוזרת לה לטפל בדוד שלי שהוא סכיזופרן והיה גר בחדר בחצר. נורא אהבתי אותה ותמיד אהבתי לחזור לצפת- אפילו אהבתי את החלקים המפחידים שלה ואת כל המשוגעים שגרמו לי לסיוטים צבעוניים ומוזרים.
בית העלמין מלא בטקסטורות מטורפות,(קברים כחולים וטקסטים עתיקים חצי מחוקים ועקומים) מדבקות וגרפיטי של צדקה ורבנים וזוהר קדוש למיניהם.
נורא רציתי לראות סרט פנטזיה שמתרחש בתוך העולם הזה ( שכבר מלא ברפרנסים לעולמות מסתוריים) ולבנות אותו בעצמי מתוך המציאות. לקחתי דמויות שפגשתי שם וניסיתי לברוא אותם מחדש בתוך העולם החצי מצויר חצי מצולם הזה. הפעם כן ניסיתי ללכת על צביעה שיותר מתייחסת לתאורה ולרקע, כי היה לי טיפה יותר זמן ותקציב , וצבעתי את הדמויות בגישה יותר של צבעי פסטל\ שמן. (בפוטושופ). רציתי לייצג את התאורות הטבעיות השונות ( שקיעה, לילה, בוקר מוקדם) שיש במקום הזה ואיך האווירה שונה בכל אחת מהן. בשביל סצינת התעופה בלילה צילמתי עם צלם רחפן ב4 וחצי לפנות בוקר ב2 לוקיישנים שונים ( בית העלמין, ומעיין בנימין). עשינו הפסקה מותחת בסביבות חמש וחצי בבוקר, כי היה צריך לחכות שאחד הטובלים הקבועים, איש זקן ומאושר , יסיים לטבול 70 טבילות כדי להתחיל את היום שלו על הצד הטוב ביותר."
דוגמא לאיך שסצינת אפטר של המיניבוס נראית מהצד, על גבי צילומים ערוכים בפוטושופ של טקסטורות של צבעי שמן כדי לאחד בין הדמויות לרקע קצת יותר:
קלוז אפ של קבר מתקלף ( צילום: עומר סחייק)
יעל את מדהימה!
השבמחקכשראיתי את סרט הגמר שלך בשנה שעברה התפעמתי מהיכולת של סרט אנימציה להצחיק ולרגש כל כך. נתת לי השראה.
תודה יקירתי! לא שמעתי מילים חמות כאלה מימי ועוד מפיה של סנורקה הדמות האהובה :(
השבמחק