דיק ואן דייק ומרי פופינס: למה הוא שיחק כמה דמויות?

דיק בן 100!

מרי פופינס (1964) זכור הרבה תודות לדיק ואן דייק בתפקיד ברט, מנקה הארובות\תזמורתשלאישאחד\ציירחוב החביב והרב-תכליתי. אבל ואן דייק לא הסתפק בתפקיד אחד: הוא גילם בסרט גם את הבנקאי הזקן שמנהל את הבנק שבו עובד אבי המשפחה ומת מצחוק בסוף. איפור כבד והליכה שונה לגמרי הפכו אותו לבלתי מזוהה, כך שרבים מגלים שזה הוא רק בכתוביות הסיום המשעשעות.

לפי מה שוואן דייק עצמו סיפר לאורך השנים, הוא ממש התעקש לקבל את התפקיד השני. הוא פנה לוולט דיסני וביקש לגלם גם את הבנקאי הזקן, ולפי הסיפור שהוא נוהג לספר היה מוכן אפילו לשלם מכיסו כדי לשכנע את דיסני להסכים. דיסני מצדו ראה בכך הזדמנות נאה להראות את הטווח המשחקי של הכוכב הצעיר. גם במרי פופינס 2 הוא שיחק את הנכד של מנהל הבנק 54 שנים אחרי הסרט המקורי.

בשבת האחרונה, כמו בהרבה משפחות אחרות בסעודת שבת, עלתה השאלה למה דיק ואן דייק משחק שני תפקידים שונים במרי פופינס.

לכאורה זהו גימיק או שעשוע פנימי אבל כשחשבתי על זה ברצינות זה מרגיש מתבקש. הרי ברט טוען מתחילת הסרט שסולם המעמדות הוא שקרי. שמי שנמצא למעלה ומי שנמצא למטה בכלל לא תלוי ב"תגית" שלך. מנקה הארובות נמצא למעלה ומנהל הבנק אולי למטה. אבל מעבר לזה בוא נאמר את האמת: מר בנקס הוא מעמד בינוני גבוה. יש לו בית ועבודה אבל הוא שכיר, נשלט על ידי נורמות וציפיות החברה ואפשר לפטרו ולהשפילו ברגע אחד. במובן הזה הכוח העליון (עשירים, מנהלים) הם כוח שולט, ומתחת לפני השטח (מנקי ארובות, ציירי רחוב) הם הכאוס, התוהו שמתחת לעולם הבורגני. שני אלו סוגרים על מר בנקס, שהוא למעשה אנחנו הצופים. וזה מוביל למחשבה נוספת: מי שולט? מי מסובב את העניינים? למעשה ברט הציל את חייו של מר בנקס, שניה לפני שפוטר הוא נתן לו את הכוח שכנראה גם מנע ממנו מלקפוץ לנהר (נרמז במפורש בסרט). הכוח לראות מה חשוב בחייו ובכך רגע לפני הפיטורין, להשיג שליטה על חייו.

יש לציין גם שלמעשה ברט רמז לזה בעצמו: הוא מחליף מקצועות לפי מה שצריך באותו רגע, קצת כמו "מעשה מבעל ביטחון" של רבי נחמן מברסלב. לכן גם המקצוע עסורו הוא תחפושת שניתן לפשוט וללבוש לפי הצורך. הן לא מה שמגדיר אותו.כך שבמקרה הצורך הוא יכול גם להיות מנהל בנק.

**************

וראו הרחבה במאמרו של אדמיאל קוסמן בספרו : "מסכת גברים: רב והקצב ועוד סיפורים: על גבריות, אהבה ואותנטיות בסיפור האגדה ובסיפור החסידי ושתי הערות על יצירות קולנוע". "שתי הערות על יצירות קולנוע" בהן על סרט הדוגמה95 "החגיגה". שם הוא מתאר איך לפעמים גורמי השליטה מאחורי הקלעים הם דווקא המעמדות הנמוכים: משרתים הפועלים במטבח\גינה\מחסן, שמשחקים בעולם הבורגני ה"עליון" שמתנהל לכאורה מעל ראשם.

ואולי גם יש לחשוב מחדש על קפקא ו"דין וחשבון עם האקדמיה" על מעמד גבוה כהשרדות ולא כמעמד אמיתי.

צילום: Gage Skidmore, רישיון CC BY-SA 2.0 (מתוך Wikimedia Commons)