דלג לתוכן הראשי

כמה דברים שלמדתי מסדנת פיקסאר


בפסח האחרון השתתפתי בסדנה התל אביבית של פיקסאר. היו שם מאט לון ואנדרו גורדון, איש סיפור ואנימטור בהתאמה. הסדנה נמשכה שלושה ימים שמהם אחד הוקדש לאנימציה אחד לפיתוח סיפור ועוד אחד לכל מיני. הסדנה הזאת, במובנים מסוימים, היתה חשובה מאוד ובאחרים מאכזבת. היא היתה מאכזבת כי הסתבר לי ,שוב, שפיקסאר הם מקצוענים, אבל עשיית סרטים זה המקצוע שלהם. הם מתייחסים לסיפור כאל מקרה רפואי עם בעיות שצריך לפתור. אבל אחרי שאני מפנים שהשראה של "יוצרים אמיתיים" אני לא אקבל כאן אפשר להפתח לצד המקצועי, ופה יש המון מה ללמוד. מדובר למעשה בהפצצה של נקודות רבות בתוחמי הסיפור והאנימציה שבקלות היה אפשר ללמד גם במשך שנה ויותר. אז במסגרת ההפצצה הזו אני אנסה לראות עם מה יצאתי. ואני מדבר על הדברים המרכזיים שנתנו לי כלים להתמודד עם התקיעויות שלי בנושאים אלו.

אנימציה
1. תבין מה אתה יכול להוציא מסצינה. שזה אומר לשרבט זויות צילום, לאסוף מחוות, לאסוף בדיחות קטנות וניואנסים, לראות עד כמה אפשר למתוח את המשחק בלי לצאת מהדמות.
2. תבין מה אתה רוצה לעשות בסצינה. שזה אומר: מה נכון ברצף הכללי. איך זה מאיר את הדמות, איך זה משרת את העלילה. מה חשוב לך להעביר מבחינת רגש ותוכן.
3. שרבט פוזה לדמות ואז שפר את הפוזה ששרבטת לדמות. תשאל את עצמך אם זה מתאים לגיל שלה, למצב רוח שלה. האם הסילואטה עובדת. האם העין יודעת לאן להסתכל. האם הדרמה בשוט עובדת.
4. מחוות: לדייק לפי גיל הדמות והאופי, להמנע מקלישאות. לנסות לגוון.
5.  לעצב דמות על פי התסריט (כאן יש לי מחלוקת מסוימת איתם)

סיפור וסטוריבורדינג
1. לא לעבור שוט בלי סיבה!
2. לבדוק את המבנה הדרמטי ולביים בהתאם. לראות איפה הקליימקס של הסיפור ולחתור אליו.
3. תסריט=דמות. כלומר: מה שעובר על הדמות זה בעצם המהלך הסיפורי.
4. לפני סטוריבורד, לעשות ביטבורד שמתאר בכלליות סצינות חשובות לפני שיורדים לפרטים. 20 ציורים לסרט קצר.
5. לתאר את הסיפור במשפט אחד. ולראות מה העוגן הסיפורי.. :אדם עף עם הבית שלו מחובר לבלונים לדרום אמריקה".
6. לכתוב הכל- גם רעיונות רעים.
7. לפתח דמויות משנה על פי הדמות הראשית (לדעתי, לא תמיד נכון)
8. ישנם שני מישורים לעלילה: פנימי וחיצוני. לאורך הסיפור יש דיאלוג בין השניים.
9. לא להתאהב ברעיון הראשון
10. סרט קצר לא צריך אקספוזיציה. אבל כמה הערות על הבעייתיות ב"פיקסאר": הם הדוקים מדי. כלומר, אין נוכחות של השראה בסיפור. הגישה של להתחיל מסיפור של שורה אחת ולפתח לפי הכללים האלו מובילה לסיפורים חנוקים. המבנה יושב בצורה הדוקה כמו ארוחה מלאה מדי. אביא כמה דוגמאות:
"פיתוח דמויות משנה על פי דמות ראשית." מה זה אומר? שאם אבא של נמו הוא לחוץ אז הדמות המשנית תהיה נטולת דאגות עם אובדן זיכרון קצר טווח. זה הגיוני מדי! טולקין אמר שכשהוא כתב את "שר הטבעות" הוא לא ידע שהצעדן יחכה בפונדק! ובטח שהוא לא ידע שהוא המלך. בין דמויות יש רווחים. דינמיות. אי אפשר לענות על כל השאלות. בוריאציה שונה היה דיון באתר "cartoon brew" על פיקסאר. ומישהו כתב שם אבחנה מעניינת: הם עובדים על פי סיפור ולא על פי דמות. כלומר, הם מלהקים דמויות מצוירות לסיפור ולא כותבים סיפור לדמות. כמה נכון! ותוכיח העובדה שרוב הדמויות לא עומדות בפני עצמן. איזה דמות הייתם רוצים לראות בסרטון קצר? סאלי ומייק, וואל-אי ו...? זהו...? משפחת סופרעל לא מעניינים כדמויות מחוץ לסרט. רטטוי בטח שלא. אפילו צעצוע של סיפור לא ממש עובד כסרטון קצר מבוסס דמויות. לעומת סקראט של עידן הקרח שאפשר לראות אותו מלא פעמים!
דוגמא נוספת היא הגישה של בראד בירד. הוא נוהג לומר שצריך להשתמש בכל הבאפלו. כלומר, כמו האינדיאנים שהשתמשו בבאפלו לגמרי, בעור, בקרניים בבשר. דבר לא נזרק. כך הוא מסתכל על סרט. אבל זה יוצר תחושת מחנק. אפילו ברמת פריים הוא לא אוהב חללים ריקים. למלא! למלא! ומה חסר? הרווח שבין האותיות. מה שהופך את הטקסט לטקסט נושם. רב פרשנויות וחי בפני עצמו. אפילו הייתי אומר שחסר לי אלוקים. אין כמעט "דאוס אקס מכינה" אצל פיקסאר. הדמויות חורצות את גורלן לכל האורך בעזרת בחירות. אצל דיסני הרעים בדרך כלל מתו בעזרת התערבות אלוקית (שהייתה מעורבת בעשייה שלהם)או צרוף מקרים. בפיקסאר הרעים מנוצחים בדרכים יזומות: נעצרים על ידי המשטרה, נאכלים על ידי ציפור לאחר שהובלו אליה. אפילו כשסינדרום מת כשהוא נשאב למטוס זה לא מרגיש כמו התערבות אלוקית אלא משהו שהוזהרנו עליו כבר קודם. הכל שם בשליטה.
את המדריך של בראד בירד לסטוריבורדינג ניתן להוריד כאן PDF. תודות לבלוג של FLOOBY NOOBY.

לפני ההרצאה התקיימה הרצאה של דורון מאיר, אנימטור ומרצה על ספר שהוא כותב לגבי תהליכים יצירתיים. זו הייתה הרצאה בהקשר מוצלח כי הדגש שלה היה על ליטוש. לא לנסות לקלוע מהרגע הראשון, גם סיפור וגם אנימציה הם דברים שדורשים ליטוש וחיפוש כדי להגיע לתוצאה טובה. הנה דוגמא: הסיפור המקורי של מפלצות בע"מ. שונה לגמרי מהתוצאה הסופית!


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.