האוסקר. לכאורה, התחרות היוקרתית בעולם לסרטים. בפועל, כשמדובר באנימציה ובייחוד אנימציה קצרה, יש סרטים שלא הייתם מציגים בסינמטק זניח. זה לא רק רמת ההפקה הנמוכה (למרות שלפעמים גם זה מפתיע) אלא בעיקר הסתמיות. סרטים שהאפקט שלהם הוא משני, ודאי לא משהו שהייתם מכניסים לפנתיאון האנימציה הקצרה. אספתי פה כמה סרטים מהעשור האחרון שאני לא מבין מה להם ולאוסקר. לפעמים הם מצחיקים, לפעמים יש להם טוויסט עלילתי, אבל כולם בקושי עושים לי את זה.
אולי זה לגמרי סובייקטיבי ואולי לא, בכל מקרה אתם מוזמנים לא לצפות ועם זאת אתם גם מוזמנים לתהות יחד איתי: "למה?" (לפחות, יש להדגיש, חוץ מ"הצ'אבס צ'אבס" הם לא זכו בפרס לבסוף אלא רק התמודדו עליו...)
הסרטים בפנים...
גראני גרים מספרת את היפהפיה הנרדמת:
חפרפרת לא מעניינת בסיפור שולי ולא כזה מצחיק עם סיום מטופש (אאוץ', מה קרה לי?! הייתי פעם חניך מסור בבני עקיבא ופתאום נהייתי ציני):
יוצר הסרט, שהיו כנראה מאוד גאים במועמדות שלהם, הוציאו את הספר הזה, שמופיע כמו רבים אחרים בדף "עזרים לאנימטורים" של הבלוג. Ideas.For.Animated.Shorts
הזהרו מהצ'אבס צ'אבס!!!
ועכשיו לאחד השנואים עליי, שדווקא כדאי לצפות בו. סרט שכולו גימיק צפוי וחסר כל ערך. אבל האבסורד שבמועמדות שלו הופך את חוויית הצפיה למענינת.
אתם מוזמנים להגיב בלינקים לעוד סרטי אוסקר מיותרים. שכולנו נהנה.
אולי זאת שעת הלילה המאוחרת, או חוסר הידע וההכרות עם עולם האנימציה, אבל דווקא אהבתי את המאסטרו. אולי בנאלי, אבל הסטופ-מושן הסיבובי מרתק וקצת (אולי?) יוצר שילוב מעניין בינו כהנפשה מסורתית לממוחשבת
השבמחקככל הנראה זה אנימציית תלת. אם זה היה סטופמושן עוד הייתי מפרגן. אבל ככה סתם אנחנו נשארים עם סרט שמבוסס על שני גימיקים: המצלמה המסתובבת והטוויסט בסוף. שאני תוהה עד כמה רואים אותו בא מרחוק. בכל מקרה, אם הסרט לא היה מגיע לאוסקר הוא לא היה מטריד אותי בכלל.
השבמחק