יוהרה.אני חושב שהפצצה האירנית לא מטרידה אותנו באמת כי נראה לנו מופרך, לי לפחות, שמישהו ירצה להטיל פצצת אטום על מדינת ישראל.
אבל כמו שכתוב בסרט מגנוליה על הקיר: "זה יכול לקרות. זה כבר קרה."
וזה קרה לא מזמן.
אני לא אומר שצריך להפציץ או לא. אני רק חושב שבאחריותנו לראות בסכנה הזו סכנה מוחשית.
הסרט כשהרוח נושבת (1987) עוסק בזוג בריטי שמתכונן ליום של הפצצה סובייטית. וזו סצנה קשה מתוכו.
הסרט הזה נחקק בזכרוני מאז שראיתי אותו כשהייתי קטן. סרט מרגש ביותר.
השבמחקהאמת, בזמנו לא הבנתי למה מתלהבים מהסרט. כנראה דרושה צפייה חוזרת ובוגרת.
השבמחקשותף לאמירה של אלון. יוני, אולי תצפה בו שוב ותכתוב עליו לעומק?
השבמחקאני אוסיף את זה לנבר-אנדינג-ליסט שלי. :)
מחקסתם. רעיון טוב.
מחקhttp://www.youtube.com/watch?v=N9aHT-IlkHo
מחקהנה הוא במלואו ביוטיוב. הוספתי לרשימת הצפייה שלי.
אכן סרט לא פשוט, צפיתי בו בזמן שהייתי סטודנט. אולי כדאי לציין בהזדמנות הזו את הסרטים היפנים "קבר הגחליליות" למשל ולא מעט אחרים בהם היפנים מצאו דרך לפרוק את אימת הפצצה האטומית, כולל גודזילה ואחרים.
השבמחקובכלל האומה היפנית "חייבת" את תרבות האנימה שלה לכניסת האמריקאים למערכה, כאשר אחרי הפצצה, הם הביאו איתם את האנימציה ליפן.
יפה, אז הם קיבלו גם פצצת אטום וגם אנימציה. מעניין כי נראה שבאמת זה יצר מוטציה של השפעות קשות מדיסני יחד עם סריטות עמוקות.
מחק