דלג לתוכן הראשי

יום השואה: חפצים וסיפורים באנימציה

כל הפוסט לקוח מיום השואה: החפצים והסיפורים של הקורבנות זוכים לחיים חדשים - וואלה! תרבות
אלה הם תרגילים באנימציה מהמכון הטכנולוגי חולון שמבוססים על המבצע לשימור פריטים מהשואה שנערך על ידי "יד ושם".
איכות העבודות די מפתיעה. כנראה בגלל שיש לי דיעות קדומות על מקום שאינו בצלאל.
ותודה לשיר קותני שהפנתה אליי את הכתבה.


מכתב ותצלום - יאיר ולדן



עוד בהמשך הפוסט:

דליה גבריאלה קורנבליט נולדה בשנת 1938 בוורשה. בגיל 4 הבריח אותה אביה בתוך שק מהגטו למקום מסתור בצד הארי. האב נרצח באושוויץ. את המכתב והתצלום ששלחה שמרה אמהּ אנה על גופה במשך כל המלחמה.
דליה מסרה אותם ליד ושם.

מפת הנדודים - ג'והנה אשרף




אילנה ועמנואל לנדאו, אח ואחות צעירים, היו שניים מ"ילדי טהרן" שנדדו ברחבי העולם. לאחר שהגיעו ארצה קיבלה אילנה קרניאל מאחיה את מפת הנדודים ובה המסלול שעברו, אחיה נהרג חמש שנים מאוחר יותר.

יומן ומחברות זיכרון - קרן אלמוג




הרב אורי פייביש טאובר גורש לגטו מוגילב-פודולסקי, שם לימד עברית ותנ"ך בבית יתומים. ב-1944 נסגר המקום והילדים נשלחו לארץ ישראל.
אלמנתו מסרה ליד ושם יומן שניהל שם ומחברות זיכרון שכתבו לו הילדים.

משחק שחמט - מיכאל סוקולוב



Identity from Hocok on Vimeo.


אהרון רנרט נולד בויז'ניץ, רומניה ב- 1926. בגיל 15 הוא גורש עם הוריו ואחיו לעיירה יאגורה בטרנסניסטריה. אהרון לקח איתו מהבית את משחק השחמט שלו. כשאבד לו הצריח דאג להכין לו צריח חדש מעץ מגולף.
הוא מסר את משחק השחמט ליד ושם.

מספר אסיר 514 - ארז גבאי



514 from erez gabay on Vimeo.


אנה כץ לבית דרימר נולדה בשנת 1919 ברומניה. בגיל 25 נלקחה כץ יחד עם הוריה לאושוויץ, שם נרצחה אמהּ. אנה הועברה למחנה הנשים לנצינג באוסטריה לצורך עבודות כפייה. מספר האסיר שלה, 514, הוטבע על פיסת פח שענדה כצמיד על פרק ידה.
בתה, ורוניקה פרידמן, מסרה אותו ליד ושם.

לוח שנה עברי - טל הרץ




משה מנחם-מנדל הרשטיק נשלח עם אשתו וארבעה מתוך תשעת ילדיו למחנה המשפחות ייליאה שבטרנסילבניה, שם הקים בית כנסת וחדר. כדי לקיים חיי דת וקהילה סדירים לפי לוח השנה העברי, הכין הרשטיק לוח שנה עברי מהזיכרון.
בנו יחזקאל מסר אותו ליד ושם.

כרטיס ברכה - עדי אילי




ברטה אלקאוס לבית שרייבר נולדה ב-1926 בטרנסילבניה. היא הניצולה היחידה מבני משפחתה - הורים וחמישה ילדים. לאחר ששרדה את אושוויץ ושוחררה בברגן בלזן, נשלחה ברטה לבית החלמה בשבדיה. לכבוד יום הולדתה ה-20, כתבו לה חברותיה שם, ניצולות מהמחנות בנות גילה, כרטיס ברכה אותו איירה אחת החברות. החברות חתמו על הכרטיס את שמותיהן לפי מדינת מוצאן.
בתה של ברטה, סוזי ריינמן, מסרה את כרטיס הברכה ליד ושם.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):