}

22:56

יום השואה: חפצים וסיפורים באנימציה

כל הפוסט לקוח מיום השואה: החפצים והסיפורים של הקורבנות זוכים לחיים חדשים - וואלה! תרבות
אלה הם תרגילים באנימציה מהמכון הטכנולוגי חולון שמבוססים על המבצע לשימור פריטים מהשואה שנערך על ידי "יד ושם".
איכות העבודות די מפתיעה. כנראה בגלל שיש לי דיעות קדומות על מקום שאינו בצלאל.
ותודה לשיר קותני שהפנתה אליי את הכתבה.


מכתב ותצלום - יאיר ולדן



עוד בהמשך הפוסט:

דליה גבריאלה קורנבליט נולדה בשנת 1938 בוורשה. בגיל 4 הבריח אותה אביה בתוך שק מהגטו למקום מסתור בצד הארי. האב נרצח באושוויץ. את המכתב והתצלום ששלחה שמרה אמהּ אנה על גופה במשך כל המלחמה.
דליה מסרה אותם ליד ושם.

מפת הנדודים - ג'והנה אשרף




אילנה ועמנואל לנדאו, אח ואחות צעירים, היו שניים מ"ילדי טהרן" שנדדו ברחבי העולם. לאחר שהגיעו ארצה קיבלה אילנה קרניאל מאחיה את מפת הנדודים ובה המסלול שעברו, אחיה נהרג חמש שנים מאוחר יותר.

יומן ומחברות זיכרון - קרן אלמוג




הרב אורי פייביש טאובר גורש לגטו מוגילב-פודולסקי, שם לימד עברית ותנ"ך בבית יתומים. ב-1944 נסגר המקום והילדים נשלחו לארץ ישראל.
אלמנתו מסרה ליד ושם יומן שניהל שם ומחברות זיכרון שכתבו לו הילדים.

משחק שחמט - מיכאל סוקולוב



Identity from Hocok on Vimeo.


אהרון רנרט נולד בויז'ניץ, רומניה ב- 1926. בגיל 15 הוא גורש עם הוריו ואחיו לעיירה יאגורה בטרנסניסטריה. אהרון לקח איתו מהבית את משחק השחמט שלו. כשאבד לו הצריח דאג להכין לו צריח חדש מעץ מגולף.
הוא מסר את משחק השחמט ליד ושם.

מספר אסיר 514 - ארז גבאי



514 from erez gabay on Vimeo.


אנה כץ לבית דרימר נולדה בשנת 1919 ברומניה. בגיל 25 נלקחה כץ יחד עם הוריה לאושוויץ, שם נרצחה אמהּ. אנה הועברה למחנה הנשים לנצינג באוסטריה לצורך עבודות כפייה. מספר האסיר שלה, 514, הוטבע על פיסת פח שענדה כצמיד על פרק ידה.
בתה, ורוניקה פרידמן, מסרה אותו ליד ושם.

לוח שנה עברי - טל הרץ




משה מנחם-מנדל הרשטיק נשלח עם אשתו וארבעה מתוך תשעת ילדיו למחנה המשפחות ייליאה שבטרנסילבניה, שם הקים בית כנסת וחדר. כדי לקיים חיי דת וקהילה סדירים לפי לוח השנה העברי, הכין הרשטיק לוח שנה עברי מהזיכרון.
בנו יחזקאל מסר אותו ליד ושם.

כרטיס ברכה - עדי אילי




ברטה אלקאוס לבית שרייבר נולדה ב-1926 בטרנסילבניה. היא הניצולה היחידה מבני משפחתה - הורים וחמישה ילדים. לאחר ששרדה את אושוויץ ושוחררה בברגן בלזן, נשלחה ברטה לבית החלמה בשבדיה. לכבוד יום הולדתה ה-20, כתבו לה חברותיה שם, ניצולות מהמחנות בנות גילה, כרטיס ברכה אותו איירה אחת החברות. החברות חתמו על הכרטיס את שמותיהן לפי מדינת מוצאן.
בתה של ברטה, סוזי ריינמן, מסרה את כרטיס הברכה ליד ושם.