ספיישל!

מה הפורמט המתאים לאנימציה? אנחנו רגילים לשלושת הסוגים המרכזיים: סרטים ארוכים, קצרים ותוכניות טלויזיה אבל יש גם את הספיישלים. "ספיישלים" הם קונספט מצוין לסרטי אנימציה: שידורים חד-פעמיים באורך של כחצי שעה ויותר, פעמים רבות לקראת חגים ואירועים בלוח השנה. תוכניות כאלה היו פעם גם בארץ. אני זוכר שהסרט של רוני אורן לכבוד פסח שודר כל שנה בילדותי. יש בקונספט מעין פיתרון ביניים בין סרטים קצרים לסרטי קולנוע, משהו שמאפשר לפתח סיפורים קצת יותר עשירים מבלי להשקיע מליונים בהפקה.
לספר סיפור בחצי שעה זה שונה לגמרי מסרט קצר, אתה נדרש להחזיק את הקהל באורך רוח וליצור התפתחות עלילתית שלא חותרת לסיום מהיר או פאנץ'. הלוואי והיו כאלה דברים גם עכשיו בארץ. יש לנו מספיק ימים מיוחדים בשנה בשביל זה.

הנה כמה דוגמאות (לא קלאסיות, מי שרוצה קלאסיקה יכול לראות את הגרינץ' של דר' סוס ואת חג המולד של מיקי):

לאבד ולמצוא -  פיליפ האנט ביים ואוליבר ג'פרס כתב על בסיס הספר שלו שיצא גם בעברית.


הסרט המלא:

(המשך בפנים)

טרופותי
את הספר אני די מתעב בעיקר בגלל החרוזים הבלתי נסבלים (סליחה, הם שוברי שיניים ולא מאפשרים לנשום) אבל הסרט עשוי מצוין. עבודה יפה של תרגום האיורים (המכוערים) לדמויות תלת עם טקסטורה חומרית מאוד. סרט מומלץ.

הטריילר:

מאחורי הקלעים:

תגובות

  1. זה לא מוזר שסדרה מצליחה מאוד עושה ספיישל סטופמושן חד פעמי? לכאורה, סטופ הוא הטכניקה המושלמת לסדרת אנימציה עם דמויות ולוקיישנים קבועים, אתה פשוט בונה הכל ומשתמש בזה שוב ושוב במקום להעביד קוריאנים בסדנות יזע.
    אז נגיד שלא, אתה מעדיף לצייר הכל מהתחלה בכל פעם. להפיק את כל הסט עבור סטופ לשימוש חד פעמי?
    ובכל זאת, למה להתלונן? זה יפה.

    השבמחק
    תשובות
    1. נורא מוזר. אני חושב שזו הדרך שלהם לומר: 1. "אנחנו מגניבים!" 2. "זה שאנחנו עושים אנימציה דפוקה בדרך כלל זה לא כי אין לנו כסף, אנחנו סתם קמצנים!" (סתם, אני לא חושב שזו אנימציה דפוקה, אני כן חושב שחסכנות באנימציה לפעמים כן גובלת בקמצנות. למה שסדרות שמרויחות מליונים לא יופקו בדרכים ראויות?)

      מחק

הוסף רשומת תגובה