דלג לתוכן הראשי

עריכה לפי האביר האפל



מה שקורה בין שני פריימים שונים, שנותן חיים לדמות מצוירת, קיים באופן אחר גם בין שני שוטים. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין עד כמה עריכה היא דבר מפתיע: מראים לנו שוט ואז שוט אחר והנה, המוח שלנו מבצע פעולת הדבקה מהירה ובלתי מודעת לנרטיביות של מה שהעין הרגע ראתה. זה מדהים.
באותה מידה, ובאופן אחר, מדהימות אותי גם סצינות בלי עריכה או סרטי אנימציה שיש בהם בימוי בתנועה רציפה
***

ג'ים אמרסון, מבקר קולנוע, יצר שלושה סרטונים שמנתחים עריכה של מרדפים. אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מהם. הסרטים נעשו עבור הבלוג PRESS PLAY מבית INDIEWIRE ליוצרי קולנוע וקראתי על כך בדף הזה של אתר OPEN CULTURE.
בסרטון הזה הוא טוען שבסצנת המרדף ב"האביר האפל", כריסטופר נולאן עושה המון טעויות עריכה שגורמות לנו לאב דאוריינטציה ורצף סיפורי. מתוך הה"טעויות" האלה ניתן ללמוד הרבה על עריכה. עם זאת, יש לי הסתייגות מסוימת מהמבט שלו: יש משהו בכאוס הזה. אני אוהב לנתח סרטים והרבה פעמים אני לא נח עד שאני מפצח אותם. או חושב שאני מפצח אותם. את "האביר האפל" אהבתי מאוד אבל הרגשתי נוח עם זה שהסרט לא פתור בעיניי. יותר מזה, הייתה לי תחושה שאם אני אנסה להעמיק בו ולחבר את החוטים אני אתאכזב. לפעמים צריך להשאיר דברים כמו שהם.
אלה הם שני הסרטונים האחרים:




אם אנחנו כבר בעינייני האביר האפל אז קרטונטוורק יצרו סרטונים בהשראת הקומיקסים של DC והמופלא שבהם הוא "באטמן בשנגחאי" (תודה לאנטון דוברובסקי):


וגם זה, מבית אארדמן:

ושני אלה הם סוג של טיזר למשחק מחשב "מתחזי העיר גותהם" (אם אני לא טועה):



מאמר בYNET על תולדות האביר האפל

ואם אנחנו כבר בעיניינים עריכה:
EVERYNONE יוצרים סרטים (לא באנימציה) שיש בהם שימוש דומיננטי בעריכה, בהדבקת קטעים ליצירת משמעות. התוצאה היא כמעט נוירולוגית, אני יכול לשמוע את המוח שלי מברר לעצמו את הקשר בין שני אימג'ים. כדאי מאוד לראות. סרטים מאוד יפים וקצרים:

מילים
סימטריה

ויש עוד יפים כמו "רגעים" ו"תענוגות" שאינו שלהם אבל בנוי על אותו עקרון.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):