דלג לתוכן הראשי

המלצות אנימיקס 2016 ועוד

אנימיקס 2016 מתקרב ואיתו כמה המלצות אנימציה. אני חייב לציין שההמלצות ברובן על פי תחושת בטן ולא בהכרח הכרות עם הסרטים אלא אם כן כתוב אחרת. מצטער. בנוסף, ישנם גם אירועי קומיקס עשירים שאותם יצטרך לסקור בלוג אחר.
כל סעיף פה הוא גם לינק לדף באתר הפסטיבל המאפשר למצוא את שעות ומיקום ההקרנה.



שניה לפני אנימיקס, ביום שני 1.8 בערב, יתקיים אירוע של לופ דה לופ ישראל עם אנימציות לופים מגניבות ומינגלינג איכותי: https://www.facebook.com/events/1640182839632806/

אז איפה היינו? אה כן, אנימיקס 2016.

תמי ברנשטיין יקירת הפסטיבל


תמי ברנשטיין. תמי היא יוצרת ותיקה ועשירה שזוכה השנה להיות יקירת הפסטיבל. היא תערוך מספר אירועים במסגרת הפסטיבל בה היא תדבר על פועלה ויצירות אהובות עליה.
ושיחה עם תמי על "ספר הג'ונגל" של דיסני. 

אורח הפסטיבל מחו"ל השנה יהיה מייק רייס, תסריטאי הסימפסונים. הוא ידבר על פועלו בהרצאה מיוחדת: הסימפסונים ומשפחות יהודיות אחרות
  • ויהיה גם לקט שאצרתי אני על סרטי אנימציה ישראלים שאני אוהב במיוחד.
  • את הפסטיבל יסגור במוצאי שבת אירוע פליפינג המצויין בו יוצרים מציגים פרויקטים עכשויים שלהם עם בירות ומינגלינג כיפי.  https://www.facebook.com/events/167247733678816/

סרטים ארוכים:

  • אנומליסה. אם  עדיין לא ראיתם את היצירה הזו אז פשוט תעשו את זה. זה סרט לא רגיל אבל כך אומרים על כל סרט של צ'ארלי קאופמן (תסריטאי  "אדפטיישן","להיות ג'ון מלקוביץ", "שמש נצחית בראש צלול" ועוד). זהו סרט על ניכור ועל אינטימיות מסוג שלא רק שלא קיים באנימציה, אלא גם לא בסרטי לייב. מומלץ. כתבתי עליו פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2016/01/ANOMALISA.html 




  • הצב האדום, סרטו הארוך הראשון של מיכאל דודוק דה וויט שגידל דורות של אנימטורים על ברכי סרטו הקצר והנפלא "אב וביתו". זהו סרט משותף לו ולסטודיו ג'יבלי. סרט ללא מילים על אדם הנקלע לאי בודד.


  • כשהרוח תנשוב. קלאסיקה מכמירת לב על זוג קשישים הגווע לאיטו מנשורת גרעינית. כן, מדכא אך קלאסי.


  • מקבצי אנימציה קצרה מהעולם: לא ראיתי רבים מהם ולכן אני ממליץ על כולם כדי לראות סרטים בפורמט הגדול שהם נועדו לו:
עוברים ושווים- מקבץ אנימציה טובה שפוספסה בעבר.
המלח האובד (נראה לי הכי מענין בגלל הסרט החדש של קורדל בארקר, יוצר "החתול חזר" המופתי)
במים עמוקים
המתופף הקטן
האיזור השקט
אנימציה למבוגרים בלבד- מקבץ



סדנאות:
יש מגוון סדנאות אנימציה לילדים ולא רק. בין השאר, כפיר רם, מנהל IAC, ירצה על עתיד האנימציה, האפקטים והגיימינג.

כמה טריילרים:






כמה המלצות על הרצאות ומפגשי קומיקס שהועברו אליי מולדיק סנדלר:

בתחום הקומיקס אני ממליץ על המפגש עם קלאוס ג'נסון, צייר קומיקס אמריקאי חשוב.
על ההרצאה "יופיו של הכיעור" של הילה נעם על קומיקס אלטרנטיבי לא "יפה".
ההרצאה "אלף שנות מנגה" על ההיסטוריה של הקומיקס היפני.
על ההרצאה "מור נגד מוריסון" של שני כותבי הקומיקס המעניינים.
ולילדים יש את הסדנאות של אורי פינק, נירמו ואלנבוגן.

Inline image

התוכניה המלאה, לחצו להגדלה:






פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html:


FEAST סעודת המלכים של דיסני

הסרט FEAST של דיסני זכה באוסקר. הוא מבויים מצויין והארט שלו הוא תאווה לעיניים. בסרט, מערכת יחסים מיוצגת על ידי המבט מהצד: של הכלב ודרך האוכל. מבין השורות אנחנו מבינים מה קורה עד ששני האלמנטים האלו הופכים להיות גם מעורבים במערכת היחסים הזאת.
הסרט מרחיב את הגבולות העיצוביים של אנימציה תלת מימדית ומשתמש בטכניקות חדשות שאני מקווה שיחדרו גם לעולם הסרטים הארוכים. אם זה יקרה אנחנו נקבל סרטים שהעיצוב בהם לא כורע ברך בפני הראליזם אלא נותן חופש גדול יותר ליוצרים לייצר מראה מגוון ומסוגנן יותר.
‎‎פרסום‎ by Ксения Сухова.‎
ההרצאה של היוצר היא מרתקת ומהווה הצצה מעוררת השראה לתהליכי העבודה שלו. ועל הגלגולים שעבר הסרט.
*דרך THE CAB ודרך ITS ART

ארט: