דלג לתוכן הראשי

מחוות לSTRANGER THINGS



הסדרה החדשה של נטפליקס "STRANGE THINGS" היא קרקע פוריה למחוות כי היא עצמה מעין מחווה לקלאסיקות האימה-מסתורין-מד"ב של שנות ה80-90 (כולל במה מרכזית לוינונה ריידר, אך הפעם לא כבת נעורים אלא כאמא, ממש כמו הצופים של הסדרה שגדלו על דמויותיה של ריידר). ואכן מחוות מתוחכמות יותר ופחות צצות ברשת בלי סוף.

לי להב (יוצרת ישראלית עצמאית ברשת שעכשיו מפתחת תכני אנימציה בארה"ב) הכינה מחווה מיוחדת לסדרה במאשאפ בינה לבין עולמם של צ'ארלי בראון וסנופי. החרדות הקיומיות של צ'ארלי בראון יושבות נהדר על העולם של "דברים מוזרים" לאחר שובו של וויל באייר מהעולם ההפוך.



ראיון בעברית עם לי על הסרט:
http://e.walla.co.il/item/3008279

רותם בלוך מספרת איך היא עיצבה את הרקעים לסרטון:
1. כמה מהרקעים לקחנו כרפרנס ישיר מהפרק אליו נעשתה הפרודיה - a charlie brown christmas כמו למשל, הרקע של הבמה.



2. דוגמה נוספת היא הרקע לסצינה עם הדמוגרגון (המפלץ שמחליף את סנופי), אך שם קיבלתי הוראה להכפיל את רוחב הפריים בשביל תנועת המצלמה.


3. לבסוף, הרקע שייצרתי בעצמי ללא רפרנסים מפינטס, היה רקע מתוך הבית של וויל ביירס. כשעבדתי עליו, רק התחלתי לצפות בסדרה, ולקחתי לעצמי notes על איך הבית נראה מבחינת מבנה ומה שיש בו. לי הסבירה על תנועת המצלמה ומול איזה קיר "לשים" אותה. הכנתי סקיצה; הצבנו בה את הדמויות כדי לראות פרספקטיבה ויחסי גדלים;




ציירתי את הקוים בקלין ;



צבעתי והוספתי טקסטורות ;


ולבסוף עריכת צבעים, עוד טקסטורות, בלנדינג והצללות.



(היה מאוד קשה להגיע לקומפוזיציה הצבעונית הרצויה, לא היה רפרנס לצבעוניות, רצינו שיישאר נאמן לסגנון של פינטס, אבל לא לחטוא ולהתרחק מעיצוב הבית המקורי בסדרה. אחרי הרבה נסיונות הגענו לתוצאה המושלמת)

עיצובים נוספים:




כנראה שלי לא מצפה לתביעת זכויות יוצרים...

רקעים של רותם בלוך:




מחוות נוספות לסדרה:
מייק פיהאן http://mikefeehan.tumblr.com/post/149174915911 
עדי אלקין בגרסה ישראלית:


שבעקבותיה עשיתי גיף:


SHAMSBERG:







גרסת 8-ביט



על עריכת מעברים בסדרה:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…

על פארק היורה ואשליית החיים

החיים מוצאים דרך

בצפיה ראשונה כילד "פארק היורה" היה סרט סתמי מאוד בעיניי. אני זוכר את עצמי מסכם את העלילה כך: "מגיעים לאי, בורחים מדינוזאורים... בורחים עוד... ובסוף בורחים ממש." לקח לי הרבה זמן לצפות בסרט מחדש ובעין שונה. זה קרה קודם כל תודות להרצאה הזו (המצורפת בסוף המאמר) שפרקה כמה מהתימות המרכזיות של הסרט והציגה את התפתחותן לאורכו. המרכזית היא כמובן מסע הגיבור של החוקר אלן גרנט שבתחילת הסרט אינו מעוניין להביא ילדים לעולם ולאט לאט מוצא עצמו משמש בפועל כאב ומגן לשני ילדים תחת עיניה הפקוחות של ספק-אהובתו אלי, החוקרת שלצידו, שמייחלת לשינוי הזה. בנוסף אלן מתמודד עם חוסר האמון שלו בטכנולוגיה ובקידמה והפחד מלהשאר לא רלוונטי. בסרט אלן מוצא עצמו כמו איוב המקראי ככזה שנקלע, ומשלם את המחיר, על מאבק מיתי בין הסדר והשליטה (והקדמה והמדע והכסף) שמייצג ג'ון האמונד היזם העשיר לבין חוקר הכאוס שנראה כמו זמר רוק, איאן מלקולם. האחד קשיש לבוש לבן מלא ביהירות ובכסף, השני לבוש שחורים, גרוש סדרתי ומפוקפק, מומחה לכאוס וטרול ציני. במאבק בין השניים אנחנו נחשפים מצד אחד לספקנות האובססי…

אמץ תמנון: בריאן קיסינג'ר, מעצב בדיסני, על עבודתו ואיוריו

בריאן קיסינג', מעצב בדיסני, יצר פרויקט פרטי שבו אייר סדרת תמונות על תמנון מחמד בעולם של סטים-פאנק ויקטוריאני. והוא גם משוחח על זה בTED.



לינק ישיר ליצירות האיורים (לחצו להגדלה):













אוקטפודי (2007)- סלפסטיק קלאסי מגובלינס

מה זה תינוק?

סצינה מיוחדת מאוד מ"היפהפיה והיחפן" בה אנחנו חווים מפגש ראשון עם תינוק דרך עיניו של כלב.
הבימוי הנהדר של הסצינה בונה את המתח באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הבמאי: תאורה, מוסיקה, צבעוניות, הבעות פנים, קומפוזיציה בפריים וקומפוזיציית הבמה (המיזנסצינה). הסטוריבורד המלא שצרפתי פה מחדד עד כמה כל שוט מהווה בחירה מודעת ורגישה. כיצד הטיפוס במעלה המדרגות הופך למסע נפשי שבמהלכו מנסה הכלבה לברר איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שמחה סביב דבר כל כך זר ומאיים. המתח הזה יוצר הזדהות עם המבט החיצוני של הכלב על אירוע כל כך בסיסי מנקודת מבט אנושית.
ואולי זה אחד הדברים שאני אוהב אצל דיסני הקלאסי: היכולת, באמצע הסרט, לבודד אירוע ולתת לו את מלוא הבמה. בין אם זה אמבטיה של גמדים או נסיון לתפור שמלה.



דרך Living Lines Library וניתן להוריד את היפהפיה והיחפן- הסקצ'בוק PDF (כבר קישרתי בעבר לעוד כמה כאלה)