דלג לתוכן הראשי

על תעודה: סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים

יחידת ההסרטה של צה"ל הכינה סרטוני אנימציה תיעודיים המספרים סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים, לרגל 50 שנה למלחמה. אחד הסיפורים הוא סיפור גבורתו של יעקב גרשפלד, אביה של נטע גרשפלד, בוגרת אנימציה במנשר. מנקודת המבט הכפולה שלה כאנימטורית וכבת היא מתארת את תחושותיה כלפי הסרט.



"כאנימטורית צפייה בסרטון מעלה מחשבות מורכבות, מבחינה אומנותית יש בו חלקים מופשטים ברמה של סרטון הדמיה שרואים בחדשות. עלתה בי מחשבה שאולי, לו הייתי אני אחראית על הסרטון הייתי מנסה להכניס בו את התחושות והרגשות שאני מדמיינת שעברו בראשו של אבי באותה סיטואציה לא פשוטה. אלו דברים שהייתי מדמיינת לפעמים כילדה: מה הוא חשב, איך הוא הרגיש כשירה בחייל הסורי, רגשות שאני לא יכולה לתאר או להבין אפילו. אומנם יש כמה רגעים בסרטון שבהם יש קלוזאפ על הפנים של החייל, שאמור לייצג את אבי (ואכן יש ביניהם דמיון קל) בהם הרגשתי כאילו אני יכולה להתחיל להבין את הקונפליקט והרגשות שאולי הרגיש אז, בתל פאחר. אני חושבת שגם עבורו לראות את זה בצורה ויזואלית ולא כסיפור שתומצת על גבי ספר נותנת פרספקטיבה שונה מעט. אחרי שצפיתי דברנו על כך, יש פרטים שהסרטון השמיט למשל, שהסיפור האישי הזה הפך לחלק ממסר ואג'נדה של צה"ל אותה הוא שואף להעביר לחיילים. אבי לא היה שותף בתהליך ההכנה של הסרטון ונודע לו עליו רק כשביקשו תמונה שלו כחייל, לכן לרגשות שלו באותו אירוע אין ייצוג. אבל, כפי שכתבתי, אולי הידע שלי והיכרותי עם הסיפור אפשרה לי להשליך פרשנות ורגשות על הדמות שאמורה לייצג את אבי במלחמת ששת הימים.


לפני כמה חודשים נתקלתי במכתבים שכתב אבי למשפחתו כשהיה חייל, חלקם במהלך מלחמות. הדהים אותי לראות כמה האדם שכתב אותם לא מזכיר את מי שאני מכירה כאבא שלי. לא רק צורת הכתב אלא ההתבטאות, השפה, המסורתיות שנשקפת בין השורות. אחרי שקראתי כמה מהם אמרתי לו שזה כאילו הוא היה אדם אחר, ותהיתי האם זה מכיוון שעברו כמה עשורים מאז, האם זה פער הדורות והתקופה, או שמא זו המלחמה ששינתה בו משהו. אולי הוא דווקא שינה משהו כשכתב את המכתבים הללו, כדי שלא ידאגו לו בבית. קשה לי לומר מה נכון או לא נכון פה, יש בי מעין גאווה שמישהו ראה לנכון להנציח את הסיפור שלו, את הבחירות והמעשים שלו באותן דקות/רגעים/שעות ולהעביר אותן הלאה (גם אם זה רק מכיוון שזה מתאים לאותה אג'נדה שאינני נכנסת כרגע למחשבה האם אני מסכימה אתה או לא). במיוחד לאור העובדה שאני אנימטורית וזה סרטון אנימציה, זה מדבר אלי.


צה"ל יצר את הסרטון הזה כחלק משישה סרטונים המייצגים ערכים אותם הוא רוצה לטפח בחייליו, כדרך לעורר דיון במפגש עם חיילים. סיפור הלחימה של אבי בתל פאחר הוא משהו שהכרתי מילדות, לא מכיוון שהוא סיפר לי אותו אלא כי ידעתי שהוא קיים בספר הגבורה שנמצא בבית הוריי וקראתי אותו מספר פעמים. כילדה הרגשתי שאני צריכה להתגאות בעובדה שאבא שלי מופיע בספר, עם תמונתו. וקיבל את אות הגבורה. כבוגרת אני מבינה שאותן שעות בהן אבי לחם בתל פאחר והאירועים שקרו לו במהלכן מורכבות יותר מאשר מציג הטקסט התמציתי בעמוד בספר הגבורה.  בצפייה ראשונה לא יכולתי שלא לחשוב "זה לא אבא שלי" או "זה ממש לא נשמע כמו אבא". בסוף הסרטון יש קלוזאפ על הפנים של החייל שמתמוסס לתמונה ישנה של אבי מימיו כחייל, ואולי ההתמוססות הזו מבטאת בצורה הכי טובה את האמביוולנטיות שלי כלפי הסרטון הזה: האם הוא מציג את הסיטואציה בשלמותה? האם זו מציאות מתועדת או ניצול של אירוע להעברת מסר? האם זה אבא שלי או רק דימוי שמתיימר לשאת את שמו. גם 'אבא' כשם הוא מושג מתעתע, מכיוון שהוא מייצג רק עבורי משמעות מסוימת ביחד לאדם שהוא אבי. עבור אנשים אחרים הוא 'גרי', או 'יעקב' או 'יעקובל'ה' ואולי גם חייל שפניו משורטטות בקווים כלליים ועיניו לא משקפות את אותו אדם שהיה אז והינו היום."

שאר הסרטונים נמצאים פה:  6X6 סרטים על מלחמת ששת הימים

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

'ראש' - סרטו של סתיו לוי

סתיו לוי מציג את סרטו "ראש".
סרט הגמר שלו מבצלאל הוא מינימליסטי עד כמה שאפשר ודוגמה מצוינת למטען הסימבולי שאפשר להעמיס על דימוי פשוט, בסיפור פשוט עם סגנון פשוט.



עיצובים מרגשים לסרט:





















האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html: