PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחושה שבאמת יש עולם שם בחוץ, בתוך המחשב. אולי זה העולם שאחרי המוות, אולי זהו מקלט.

להלן הסברים קצרים של החלקים השונים של העבודה מלווים בתמונות סטילס מתוך הסרט.

א. Portal



מעבר מהעולם הרציף אל העולם הבדיד. נוסחה מתמטית של מעגל מייצגת צורה בדיוק אינסופי. אך על המסך היא מצומצמת לייצוג סופי באמצעות פיקסלים. הפורטל הוא סדרת רנדרים של מעגל על גריד הולך וקטן של פיקסלים. ככל שהגריד קטן המחשב מתקשה לייצג את המעגל והמעגל מיוצג באופן מפוקסל ובאופן חלקי (כתוצאה מטעויות סטטיסטיות של האלגוריתם). כך, הרעיון של המעגל אובד אך נשארת החומריות של הייצוג שלו.

ב.


פיקסל אחד לבן, כאילו אינפיניטסימלי, מפריע את השחור הריק שמסביב. פעולות חוזרות ונשנות של אלגוריתם טשטוש וחידוד גורמות לו להתפשט במרחב, מעבר לפריים ועד לאין-סוף. לאחר מכן סיבוב מישור המסך במרחב יוצר אשליה של תמונות מצלמה, נקודת מבט אנושית.

ג. The Colors of Noise

בדומה לאור לבן המכיל את כל הצבעים - רעש לבן מכיל את כל התדרים. באמצעות פילטרים הוא מופרד לתדרים נמוכים וגבוהים, בקול ובתמונה. מתבנית הצירוף של התדרים מתקבל דימוי של ים, רוח וגלים.

ד. fah th-er
מילים מורכבות מעיצורים והברות. לכל תנועה ועיצור תבנית תדרים ייחודית שלפיה היא מזוהה. הרעש הלבן הופך למילה באמצעות צירוף תבניות התדרים של התנועות והעיצורים בסדר ובדינאמיקה של המילה.

ה. From Noise to Tone


כדי לבודד צליל מתוך הרעש אנחנו מצמצמים את הרעש לפיקסל לבן יחיד ולהפרעת קול יחידה ואז מתחילים לצרף פיקסלים וקול באופן מסודר. עיקרון הבנייה הוא שבצליל ההפרעות מגיעות במרווחי זמן קבועים. בהתחלה, 10 פיקסלים מהבהבים, כל אחד, 5.5 פעמים בשנייה ויוצרים צליל בתדר 55 הרץ. פיקסלים מתווספים ונוצרים צלילים בתדרים אחרים. לכל צליל תבנית פיקסלים ייחודית. לצלילים נמוכים; מעט פיקסלים לבנים והם כהים יותר מצלילים גבוהים המיוצגים באמצעות יותר פיקסלים לבנים. לבסוף נוצרות 4 אוקטאבות של הסולם פה מז'ור המיוצגות ע"י שיפוע של גווני אפור. השמעה של צלילים בקצב ובסדר מסוים יוצרת מנגינה מוכרת: "הימים חולפים, שנה עוברת"; וגם בגרסא האנגלית: "Music alone shall live".

ו. אפילוג



*תמונות מההקרנה בשדרות רוטשילד בפסטיבל DLD, פסטיבל החדשנות של תל אביב מ 2015.

תגובות