דלג לתוכן הראשי

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO

בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפילו צילומים שטוחים, לנהל נרטיב משלהם ולהפוך לדמויות, למדתי אנימציה במנשר, ולאחר כמה פרויקטים עצמאיים קיבלתי טלפון מחני :)

חני:
אני מגיעה מתחום העיצוב. למדתי תקשורת חזותית באסכולה וכבר אז התעניינתי בבובות, נהגתי להסתובב ולצלם בובות ראווה. פרויקט הגמר שלי היה סרט עם בובות שעסק בגבול בין האמיתי למלאכותי. במהלך השנים עבדתי גם על תפאורות להצגות וגיליתי שאני יותר אוהבת לעבוד על המקט (הדגם המוקטן של הסט) מאשר על סט בגודל אמיתי, כי במקט הצלחתי לייצר עולם בפני עצמו. באותה תקופה למדתי קורס בניית בובות תיאטרון ובסיומו החלטתי לעשות סרט עם בובות. כך הגעתי לעולם הסטופ, שבו יצירה של עולמות קטנים היא חלק מהמדיום. בסרט הראשון עוד עבדתי עם בובות תיאטרון ובהמשך למדתי טכניקות נוספות.
אחרי שכתבתי את התסריט ללילי חיפשתי אנימטור לסרט והכרתי את תום. במקביל לסרט עשינו פרוייקטים נוספים יחד וכך זה התגלגל לשותפות בינינו.

סטופמושן נחשבת לטכניקה לא נפוצה בארץ באופן יחסי לטכניקות אחרות ועם זאת יש בה קסם מיוחד ונדיר. מה החזון שלכם לגבי סטופמושן? האם עושים סטופמושן בארץ?

ממה שידוע לנו יש יוצרים בודדים של סרטי סטופ עצמאיים בארץ אבל יש סרטי סטודנטים ממש טובים וגם הרבה פרסומות בסטופ, בעיקר כאלו שעושות שימוש בחפצים מוכנים. לאחרונה נראה שיש יותר שימוש בטכניקה בעולם הפרסום, עם השפעה של יוצרים כמו PES. גם בעולם נראה שיש חזרה לטכניקה הזאת והיא הולכת ומתפתחת. סטודיואים כמו LAIKA עושים שימוש במדפסות תלת מימד ומשלבים סטופ עם CGI. עצם זה שהיום כל אחד יכול לעשות סרטון סטופ בטלפון שלו הופך את הטכניקה להרבה יותר נגישה ואנחנו מאמינים שתלך ותתפתח.
הז'אנר של אנימצית בובות עדיין פחות נפוץ כאן. יש מדינות, בעיקר במזרח אירופה, ששם יש לזה מסורת של שנים וטכניקות עבודה שהתפתחו. היום ניתן לראות בפסטיבלים בעולם הרבה סרטי בובות. אנחנו מאמינים בקסם הייחודי של הטכניקה הזאת, שבה חפצים אמיתיים מתעוררים לחיים. אף טכניקה אחרת לא יכולה להעביר חוויה כזו. והיינו רוצים לחשוף אותה יותר לקהל הישראלי.
בסרט יש שילוב של תום וקטסטרופה, כמעט עד לתחושה שזה סרט על מוות. מה מקורותיו של הסיפור ואיך הסרט התקבל על ידי הצופים?

הסרט עוסק בהתבגרות. באובדן הילדות. הליך רגשי שמרגיש כמו מוות לכל דבר. הילדה בסרט היא למעשה כבר מבוגרת אבל מתקשה להתגבר על האובדן. היא נמצאת במצב של קיפאון. זאת תחושה שליוותה אותי באופן אישי הרבה זמן. ראיתי את זה גם באנשים סביבי. ההווה שלהם הוא סוג של מוות כי הם לא מצליחים להתגבר על האובדן של הילדים שחיו בתוכם.
היה מאוד מעניין לשמוע תגובות על הסרט. הוא לקח אנשים לכל מיני מקומות רגשיים. מישהו סיפר שזה החזיר אותו לתקופת הגירושים של הוריו. מישהי ראתה בזה מצב נפשי של חרדה ואובדן שפיות. בחור אחד מיפן כתב לנו על הדואליות של שני אנשים בגוף אחד שראה בלילי.
הרבה יוצרי סטופמושן נמשכים לסיפורים שיש בהם תום ילדות ועם זאת אימה, מורבידיות וקריפיות. האם יש לכם רעיון מאיפה זה מגיע?

כנראה זה קשור לטכניקה עצמה שמפיחה חיים בחפצים "מתים". היוצר הוא סוג של בורא. עם זאת, החפצים שלרוב הם בובות וצעצועים מתקשרים לילדות ותום. העיסוק בחומר הפיזי מתחבר הרבה פעמים למקומות קצת קריפיים. כשעובדים על בובה, בעיקר בובה אנושית מסיליקון, חומר שמדמה את הטקסטורה של הגוף האנושי, לפעמים חותכים ומרטשים. זה מיד לוקח לאסוציאציות כאלה. המסתורין שאופף את הבובה שקמה לחיים מתחבר לכל מיני דברים בתרבות, כמו הגולם או בובות וודו. אבל אנחנו רואים בזה את הצדדים הרגשיים שמשיקים לנוסטלגיה ולמטען תרבותי של זיכרון או רגש שמתחבר לחומריות של הבובה או האובייקט המצולם. ובין אם הבובה היא ייצוג של אדם, חיה או רעיון מופשט היא דרך לבטא רגשות אנושיים.
מה הפרויקטים הבאים שלכם?

כרגע עובדים על סרט קצר נוסף. גם הוא עוסק בהתבגרות אבל יותר בהיבט של עיסוק בגוף וקבלה עצמית. הסרט הולך להיות יותר נרטיבי ויכלול דיאלוגים. כבר יש תסריט וארט, ועכשיו אנחנו נמצאים לפני תחילת הפקה. עוד דבר שאנחנו מפתחים כרגע זאת סדרה של סרטונים קצרצרים מבוססים על אנימציית דמות.

---------------------------------------------------------

בור BORE
סרט שנה ג' במנשר של תום קוריס ורוני רשקס
















פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצלם והדמות - מבט עכשווי על הומניזם דרך הגוף.

*מאמר מהורהר למיטיבי לכת שזורמים עם כתיבה לא נגישה.

בואו נכנס שניה לקודש הקודשים ונישיר מבט אל מה שנראה שם: הגוף האנושי.

הקדמה: בספר בראשית כשאלוהים רצה לברוא אדם קרו כמה דברים שמתוארים באופן מוזר:
1. הוא לא דיבר כיחידי אלא ברבים "נעשה אדם בצלמינו בדמותינו"
2. כפילות הלשון: "צלם" ו"דמות" אף על פי שמילולית אין בהם שוני, לכאורה.
3. זכר ונקבה ברא אותם. כלומר. שניים שהם אחד (בשלב זה של התיאור הראשוני).
מה שמשותף לכל אלו היא השניות כמובן. שניים שהם אחד. אבל אני רוצה להתמקד כרגע בשניות האמצעית: הצלם והדמות.

הצלם והדמות, מבלי להיות פילולוג מתארים שני דברים הפוכים. הצלם הוא התבנית המקורית, המהות שניתן ליצור ממנה העתקים. הדמות היא הדימוי, ההעתק בפן החיצוני שלו. אבל שניהם גם מכילים את ההפך: הצלם יכול להיות גם צלם בהיכל, אליל. פסל ריק לפולחן. הדמות לעומת זאת יש בה מהדמיון. מהדומה. רחוק אבל קרוב. קרוב אבל רחוק.
הכי קל לתאר זאת כמתח פנימי (וזה נכון) אבל המתח הזה כשלעצמו אינו מקור לאיזון אלא למהויות שונות שבאמת חיות בכפיפה אחת.

הצלם
אנו רגילים לראות בצלם דבר שלילי ועם …

פסטיבל אנימציה ירושלמי אניניישן 2018 - המלצות והנחה בלעדית!

זוהי השנה השלישית של פסטיבל אניניישן הירושלמי והשנה הוא מציג כמה אירועים וסרטים שלא תמצאו במקום אחר. הפסטיבל הירושלמי הזה הולך ונהיה לאחד פסטיבלי האנימציה המרכזיים בארץ ובייחוד לקהל מקצועי ובוגר. לפני שאתחיל בסקירת הפסטיבל והמלצות לתכנים, יש לי הנחה עבורכם: 25 שקלים לכרטיס בלעדית למנויי הניוזלטר של הבלוג!

הפסטיבל מתחיל ב24.10.18 והוא ימשך ארבעה ימים במהלכם יוקרנו סרטים ארוכים, קצרים, סדרות ויתקיימו סדנאות והרצאות של אורחים מהארץ ומחו"ל. בהחלט שווה להגיע וליותר מיום אחד. יש תוכניות רבות ומגוונות בפסטיבל לקהל בוגר ולאנשי מקצוע גם ואני סוקר רק כמה מהן פה. אני צפוי להשתתף ברובו אבל אם הייתי צריך לבחור יום אחד אני חושב שהכי שווה לבוא ברביעי אבל תשפטו בעצמכם:
התוכניה להורדה
אתר הפסטיבל: http://6de.gs/anination
הקרנות סרטים
בפסטיבל יוקרנו שני סרטים מיוחדים ומוערכים: "לאהוב את וינסנט" הוא סרט באורך מלא שהיה מועמד לאוסקר 2017 העוסק בצייר וינסנט ואן גוך. הסרט הוא סרט אנימציה שכל אחד מציוריו, (ויש אלפים כאלו) צוייר בצבעי שמן. התוצאה מרהיבה ביופיה והסיפור הכאילו דוקומנטרי משרטט את ימ…

פליפינג פיליפ - משחק חדש באנימציה קלאסית

למחדי אליבייגי האיראני יש משחק חדש. מחדי הוא אנימטור מעולה עם תנועה זורמת וחוש תזמון מצויין. המשחק (שיצא בקרוב) עוסק בפליפינג פיליפ בחור שהוא כמו גרב: אם הופכים אותו (על ידי עיטוש) הוא נהיה לגיבור על!
למטה: סרט על המשחק וקטעים ממנו.








עיצובים (לחצו להגדלה)

















סרטון מוטיבציה, ויקטוריה וינסנט

ויקטוריה וינסנט משקפת באנימציה את הצד הלא חברתי של הרשת:
"סרטון מוטיבציה" סרט קצר שנוגע באחת התופעות הכי מייצגות של תקופתנו: המסע לאושר שעובר דרך וידאו קואוצ'ינג.



"מצא אהבה". או לא...

שיר החייזר: ויקטור נבון 10 שנים ויראלי לפני המצאת הויראליות

פעם אחת לפני הרבה שנים לא היה יוטיוב.

זה נשמע מופרך, אני יודע... אבל למעשה, גם לא פייסבוק וגם לא טכנולוגיות אחרות שהפכו סרטים לנגישים, שלא לומר ויראלים. אבל כבר אז, אי שם ב1999 היה סרטון ויראלי שהועבר ברשת כקובץ MOV קטן ומפוקסל ובו חייזר קטן וחמוד ששר את "I WILL SURVIVE" של גלוריה גיינור.
את הסרטון הקצר והנפלא הזה "Alien song" יצר ויקטור נבון כטסט לדמות ומשחק בזמן שלימד את עצמו לעשות אנימציית תלת. הסרט הזה פתח לו דלתות ב"פיקסאר" שם הוא עובד עדעצם היום הזה.
מה זה מלמד אותנו? אף פעם לא לזלזל בפרויקטים אישיים!



רישומים לסרט:


מאמרים שלו בבלוג על ההפקה ועל ההצלחה בעקבות הסרט: VNOG Blog: Alien Song
http://blog.navone.org/2009/10/alien-song-10-years-later.html
"יצירתיות מונעת על ידי סקרנות" הרצאת TED שלו שעלתה לאחרונה (בחיי זה השם הכי גנרי ששמעתי להרצאת טד):

דף פליקר שלו מכיל המון סקיצות מסרטי פיקסאר. הוא אמן נהדר של רישומי הכנה זעירים (Thumbnails):
http://www.flickr.com/photos/victor_navone/

Animation Insiders פאנל בנוכחותו בכנס CTN:

רישומי הכנה ל"פ…