דלג לתוכן הראשי

ניגון 2017 - על הסרט העצמאי שלי ושל אלון רותם

איך עשינו סרט ישראלי עצמאי על רב ואסטרונאוט בחלל

אחרי שסיימתי את הלימודים מאוד קיוויתי שאעשה עוד סרט (אם אפשר לקרוא לסרט הגמר שלי סרט). זה לא היה פשוט בכלל. ברגע שהפקת אנימציה הופכת לעצמאית העלות שלה טופחת. בנוסף, לשכור אנשים ולמצוא פנאי ליצור כשצריך להתפרנס זה כמעט בלתי אפשרי גם אם תאורטית כל אנימטור שמתיישב ליד מחשב יכול ליצור סרט לבד. אני רציתי לעשות סרט עצמאי שאינו רק ביטוי ליכולות הפרטיות שלי וזה קרה רק אחרי שהפכתי למרצה ומנחה פרויקטי-גמר והבנתי שאני חייב לעשות סרט נוסף כדי להבין לעומק את מה שעובר על הסטודנטים שלי.
רוב מה שאנו קוראים לו "אנימציה ישראלית קצרה" הוא בעצם סרטי סטודנטים. מעט מאוד סרטים עצמאיים נעשים בישראל מדי שנה למרות שכיום יש יותר דרכים לעשות את זה גם טכנולוגית וגם תודות לעבודה של איגוד האנימציה בנושא התאמת קרנות הקולנוע לתמיכה בדרישות המיוחדות של סרטי אנימציה.
הסרט התחיל מהרהור בעקבות דמותו של מייג'ור טום מ-Space oddity  של דיוויד בואי והתגלגל לסרט עתידני יהודי בשותפות עם התסריטאי והמפיק אלון רותם.



אני מצרף פה עיצובים, תהליכי עבודה ושיחות שלי ושל אלון על הסרט.
דף הסרט: https://www.facebook.com/NIGGUNSHORTFILM
אתר: NIGGUN ניגון - אתר הסרט
טמבלר: https://niggun-shortfilm.tumblr.com/
הסרט מסתובב כרגע בפסטיבלים ברחבי העולם וצפוי לנחות ברשת בהמשך השנה.

קרדיטים: 

בימוי: יוני שלמון
הפקה: אלון רותם
סיפור: אלון רותם, יוני שלמון
הפקה בפועל: סבטה אושרוב-גרוס
אנימציה: שרית בן-יוסף, יוני שלמון
ארט: יניב טורם
ע. אנימציה: נדב פביש, דקל וינברגר, קטיה גאיה קרבץ
רקעים: יניב טורם, ענבר חרובי
ארט נוסף: לי דרור, מעיין ארליך, ירון שטיינברג, ניר גולן
שחקנים: אמיתי קדר, יובל רפפורט.
עריכת אנימטיק: יואב בריל
קומפוזיטינג וקאלרינג: תום קוריס
מוזיקה מקורית\ניגון: שני ברונר
עיצוב פסקול: יורי פרמינקו
הקלטת שחקנים: אורן רוז












עבודה על עיצוב דמויות בזמן אמת כולל את טעמי המשובח במוסיקה:




העבודה על סינדרום ירושלים:




השראה:

עיצובים ותהליכי עבודה של יוני שלמון, שרית בן יוסף ויניב טורם:


עיצוב סאונד, יורי פרמינקו. מוסיקה: שני ברונר:





עיצובים (לחצו להגדלה)






































































עדכון: מפתיע היה לראות את הקשר בין בלייד ראנר 2049 ל"ניגון". כולל מחווה לארון הברית. יש הרבה מה להרחיב בנושא אבל בינתיים נסתפק בזה:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

זדיינו. פרויקט אנימציה מאת וליה רוזנצוייג, מנשר 2018

פרוייקט טרי וחזק ממחלקת תקשורת חזותית ממנשר. וליה רוזנצוייג הנפישה בציורי טושים שירה מדוברת (ספוקן וורד) שעוסק בדור ה1.5 של העליה מרוסיה. על זהות חצויה, גזענות והמבט על כור ההיתוך:



מתוך אתר הבוגרים https://www.minsharbogrim.com (התערוכה מוצגת במנשר עד ל9.8.18)

זדיינו אני אומרת לכם ״כילדים בברית המועצות הסתכלנו על ההורים שלנו כדמויות כל־יכולות. אחרי העלייה לארץ הפכנו להיות חזקים מהם: דיברנו עברית שוטפת, שחינו במנטליות הצברית ובפועל תיווכנו להורים את העולם הישראלי. הורינו, מן הצד השני, התרכזו בהישרדות ובמקרים רבים עבדו בעבודות שירותים למרות השכלתם הגבוהה. במרוצת השנים צמחנו להיות צעירים עצמאיים, התופסים תפקידי מפתח בחברה, אלא שהצורך התמידי להוכיח שאנחנו חלק גורם לכך שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות עצמנו. אנחנו תמיד צריכים להיות משהו אחר, טוב יותר, כדי להתקבל״. - אלקס ריף
הפרויקט מתעסק בחוויותיו של דור 1.5 שעלה מברית המועצות לשעבר. דור 1.5 הוא ילדי העולים שהגיעו עם ההורים בגיל הילדות או התבגרות המוקדם וגדלו בארץ. אנחנו לא בדיוק דור ראשון, שכן הורינו היו אלה שחוו את העליה במלואה על תופעותיה…

הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






קליפ ישראלי חדש ללהקת U2: האהבה גדולה מכל מה שעומד בדרכה

ללהקת U2 יצא קליפ חדש שיצרו Broken fingaz, המעצבים הישראלים המדהימים  שעושים מגוון יצירות רחוב, פרינט ומושן, יחד עם סטודיו ZAZ שעבדו על קטעי הסטופמושן.





מאחורי הקלעים:





המלצות אנימיקס 2018

אנימיקס, הפסטיבל הישראלי הגדול והותיק בישראל נמצא ממש מעבר לפינה. כמדי שנה אני מנסה להמליץ על כמה מתוכניות האנימציה בדגש על אלו שמתאימות לקהל בוגר. וכמדי שנה אני גם מזהיר מכמה דברים ואתחיל בהם: התוכניות שמרכזות סרטי אנימציה על פי נושא הוא אחד הדברים הפחות מוצלחים בפסטיבל. על סמך הכרות משנים עברו מדובר לא פעם באוסף של סרטים שאין בינהם קשר אוצרותי מעבר לנושא שחוזר. מעבר לכך בעבר גם איכות ההקרנה לא היתה טובה כיוון שהסרטים השונים הודבקו זה לזה לרצף אחד שדרש ייצוא מחודש של קבצים שפוגע באיכות הקובץ המקורי. אני סוקר פה רק אירועי אנימציה למרות שהפסטיבל הוא גם פסטיבל קומיקס וקריקטורה.

לכל המלצה יש לינקים לדף הסרט המומלץ באתר אנימיקס.
קוראי הבלוג מקבלים הנחה. כרטיס ב35 שקלים (לא כולל סדנאות). בהזמנת כרטיס ציינו קוד מצויירים ותהנו!

התוכניה המלאה להורדה
https://drive.google.com/file/d/1V-jZm1n-57_tHdKOHxiD-IYqafCIiQwS/view?usp=sharing המלצות לאנימיקס הפסטיבל יימשך חמישה ימים משלישי עד שבת. חלק מההקרנות חוזרות מספר פעמים כך שתוכלו לרכז את האירועים החשובים לכם. ההמלצות שלי מבוססות על ציפיותיי שלי על …