דלג לתוכן הראשי

ניגון 2017 - על הסרט העצמאי שלי ושל אלון רותם

איך עשינו סרט ישראלי עצמאי על רב ואסטרונאוט בחלל

אחרי שסיימתי את הלימודים מאוד קיוויתי שאעשה עוד סרט (אם אפשר לקרוא לסרט הגמר שלי סרט). זה לא היה פשוט בכלל. ברגע שהפקת אנימציה הופכת לעצמאית העלות שלה טופחת. בנוסף, לשכור אנשים ולמצוא פנאי ליצור כשצריך להתפרנס זה כמעט בלתי אפשרי גם אם תאורטית כל אנימטור שמתיישב ליד מחשב יכול ליצור סרט לבד. אני רציתי לעשות סרט עצמאי שאינו רק ביטוי ליכולות הפרטיות שלי וזה קרה רק אחרי שהפכתי למרצה ומנחה פרויקטי-גמר והבנתי שאני חייב לעשות סרט נוסף כדי להבין לעומק את מה שעובר על הסטודנטים שלי.
רוב מה שאנו קוראים לו "אנימציה ישראלית קצרה" הוא בעצם סרטי סטודנטים. מעט מאוד סרטים עצמאיים נעשים בישראל מדי שנה למרות שכיום יש יותר דרכים לעשות את זה גם טכנולוגית וגם תודות לעבודה של איגוד האנימציה בנושא התאמת קרנות הקולנוע לתמיכה בדרישות המיוחדות של סרטי אנימציה.
הסרט התחיל מהרהור בעקבות דמותו של מייג'ור טום מ-Space oddity  של דיוויד בואי והתגלגל לסרט עתידני יהודי בשותפות עם התסריטאי והמפיק אלון רותם.



אני מצרף פה עיצובים, תהליכי עבודה ושיחות שלי ושל אלון על הסרט.
דף הסרט: https://www.facebook.com/NIGGUNSHORTFILM
אתר: NIGGUN ניגון - אתר הסרט
טמבלר: https://niggun-shortfilm.tumblr.com/
הסרט מסתובב כרגע בפסטיבלים ברחבי העולם וצפוי לנחות ברשת בהמשך השנה.

קרדיטים: 

בימוי: יוני שלמון
הפקה: אלון רותם
סיפור: אלון רותם, יוני שלמון
הפקה בפועל: סבטה אושרוב-גרוס
אנימציה: שרית בן-יוסף, יוני שלמון
ארט: יניב טורם
ע. אנימציה: נדב פביש, דקל וינברגר, קטיה גאיה קרבץ
רקעים: יניב טורם, ענבר חרובי
ארט נוסף: לי דרור, מעיין ארליך, ירון שטיינברג, ניר גולן
שחקנים: אמיתי קדר, יובל רפפורט.
עריכת אנימטיק: יואב בריל
קומפוזיטינג וקאלרינג: תום קוריס
מוזיקה מקורית\ניגון: שני ברונר
עיצוב פסקול: יורי פרמינקו
הקלטת שחקנים: אורן רוז












עבודה על עיצוב דמויות בזמן אמת כולל את טעמי המשובח במוסיקה:




העבודה על סינדרום ירושלים:




השראה:

עיצובים ותהליכי עבודה של יוני שלמון, שרית בן יוסף ויניב טורם:


עיצוב סאונד, יורי פרמינקו. מוסיקה: שני ברונר:





עיצובים (לחצו להגדלה)






































































עדכון: מפתיע היה לראות את הקשר בין בלייד ראנר 2049 ל"ניגון". כולל מחווה לארון הברית. יש הרבה מה להרחיב בנושא אבל בינתיים נסתפק בזה:


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…

על פארק היורה ואשליית החיים

החיים מוצאים דרך

בצפיה ראשונה כילד "פארק היורה" היה סרט סתמי מאוד בעיניי. אני זוכר את עצמי מסכם את העלילה כך: "מגיעים לאי, בורחים מדינוזאורים... בורחים עוד... ובסוף בורחים ממש." לקח לי הרבה זמן לצפות בסרט מחדש ובעין שונה. זה קרה קודם כל תודות להרצאה הזו (המצורפת בסוף המאמר) שפרקה כמה מהתימות המרכזיות של הסרט והציגה את התפתחותן לאורכו. המרכזית היא כמובן מסע הגיבור של החוקר אלן גרנט שבתחילת הסרט אינו מעוניין להביא ילדים לעולם ולאט לאט מוצא עצמו משמש בפועל כאב ומגן לשני ילדים תחת עיניה הפקוחות של ספק-אהובתו אלי, החוקרת שלצידו, שמייחלת לשינוי הזה. בנוסף אלן מתמודד עם חוסר האמון שלו בטכנולוגיה ובקידמה והפחד מלהשאר לא רלוונטי. בסרט אלן מוצא עצמו כמו איוב המקראי ככזה שנקלע, ומשלם את המחיר, על מאבק מיתי בין הסדר והשליטה (והקדמה והמדע והכסף) שמייצג ג'ון האמונד היזם העשיר לבין חוקר הכאוס שנראה כמו זמר רוק, איאן מלקולם. האחד קשיש לבוש לבן מלא ביהירות ובכסף, השני לבוש שחורים, גרוש סדרתי ומפוקפק, מומחה לכאוס וטרול ציני. במאבק בין השניים אנחנו נחשפים מצד אחד לספקנות האובססי…

אמץ תמנון: בריאן קיסינג'ר, מעצב בדיסני, על עבודתו ואיוריו

בריאן קיסינג', מעצב בדיסני, יצר פרויקט פרטי שבו אייר סדרת תמונות על תמנון מחמד בעולם של סטים-פאנק ויקטוריאני. והוא גם משוחח על זה בTED.



לינק ישיר ליצירות האיורים (לחצו להגדלה):













אוקטפודי (2007)- סלפסטיק קלאסי מגובלינס

מה זה תינוק?

סצינה מיוחדת מאוד מ"היפהפיה והיחפן" בה אנחנו חווים מפגש ראשון עם תינוק דרך עיניו של כלב.
הבימוי הנהדר של הסצינה בונה את המתח באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הבמאי: תאורה, מוסיקה, צבעוניות, הבעות פנים, קומפוזיציה בפריים וקומפוזיציית הבמה (המיזנסצינה). הסטוריבורד המלא שצרפתי פה מחדד עד כמה כל שוט מהווה בחירה מודעת ורגישה. כיצד הטיפוס במעלה המדרגות הופך למסע נפשי שבמהלכו מנסה הכלבה לברר איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שמחה סביב דבר כל כך זר ומאיים. המתח הזה יוצר הזדהות עם המבט החיצוני של הכלב על אירוע כל כך בסיסי מנקודת מבט אנושית.
ואולי זה אחד הדברים שאני אוהב אצל דיסני הקלאסי: היכולת, באמצע הסרט, לבודד אירוע ולתת לו את מלוא הבמה. בין אם זה אמבטיה של גמדים או נסיון לתפור שמלה.



דרך Living Lines Library וניתן להוריד את היפהפיה והיחפן- הסקצ'בוק PDF (כבר קישרתי בעבר לעוד כמה כאלה)