דלג לתוכן הראשי

ניגון 2017 - על הסרט העצמאי שלי ושל אלון רותם

איך עשינו סרט ישראלי עצמאי על רב ואסטרונאוט בחלל

אחרי שסיימתי את הלימודים מאוד קיוויתי שאעשה עוד סרט (אם אפשר לקרוא לסרט הגמר שלי סרט). זה לא היה פשוט בכלל. ברגע שהפקת אנימציה הופכת לעצמאית העלות שלה טופחת. בנוסף, לשכור אנשים ולמצוא פנאי ליצור כשצריך להתפרנס זה כמעט בלתי אפשרי גם אם תאורטית כל אנימטור שמתיישב ליד מחשב יכול ליצור סרט לבד. אני רציתי לעשות סרט עצמאי שאינו רק ביטוי ליכולות הפרטיות שלי וזה קרה רק אחרי שהפכתי למרצה ומנחה פרויקטי-גמר והבנתי שאני חייב לעשות סרט נוסף כדי להבין לעומק את מה שעובר על הסטודנטים שלי.
רוב מה שאנו קוראים לו "אנימציה ישראלית קצרה" הוא בעצם סרטי סטודנטים. מעט מאוד סרטים עצמאיים נעשים בישראל מדי שנה למרות שכיום יש יותר דרכים לעשות את זה גם טכנולוגית וגם תודות לעבודה של איגוד האנימציה בנושא התאמת קרנות הקולנוע לתמיכה בדרישות המיוחדות של סרטי אנימציה.
הסרט התחיל מהרהור בעקבות דמותו של מייג'ור טום מ-Space oddity  של דיוויד בואי והתגלגל לסרט עתידני יהודי בשותפות עם התסריטאי והמפיק אלון רותם.



אני מצרף פה עיצובים, תהליכי עבודה ושיחות שלי ושל אלון על הסרט.
דף הסרט: https://www.facebook.com/NIGGUNSHORTFILM
אתר: NIGGUN ניגון - אתר הסרט
טמבלר: https://niggun-shortfilm.tumblr.com/
הסרט מסתובב כרגע בפסטיבלים ברחבי העולם וצפוי לנחות ברשת בהמשך השנה.

קרדיטים: 

בימוי: יוני שלמון
הפקה: אלון רותם
סיפור: אלון רותם, יוני שלמון
הפקה בפועל: סבטה אושרוב-גרוס
אנימציה: שרית בן-יוסף, יוני שלמון
ארט: יניב טורם
ע. אנימציה: נדב פביש, דקל וינברגר, קטיה גאיה קרבץ
רקעים: יניב טורם, ענבר חרובי
ארט נוסף: לי דרור, מעיין ארליך, ירון שטיינברג, ניר גולן
שחקנים: אמיתי קדר, יובל רפפורט.
עריכת אנימטיק: יואב בריל
קומפוזיטינג וקאלרינג: תום קוריס
מוזיקה מקורית\ניגון: שני ברונר
עיצוב פסקול: יורי פרמינקו
הקלטת שחקנים: אורן רוז












עבודה על עיצוב דמויות בזמן אמת כולל את טעמי המשובח במוסיקה:




העבודה על סינדרום ירושלים:




השראה:

עיצובים ותהליכי עבודה של יוני שלמון, שרית בן יוסף ויניב טורם:


עיצוב סאונד, יורי פרמינקו. מוסיקה: שני ברונר:





עיצובים (לחצו להגדלה)






































































עדכון: מפתיע היה לראות את הקשר בין בלייד ראנר 2049 ל"ניגון". כולל מחווה לארון הברית. יש הרבה מה להרחיב בנושא אבל בינתיים נסתפק בזה:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

12 עקרונות האנימציה

את נושא 12 עקרונות האנימציה אני פותח עם הסרטון הנהדר הזה אבל אפשר גם לחזור אליו לאחר קריאה.


12 עקרונות האנימציה נוסחו על ידי פראנק תומאס ואולי ג'ונסון בספרם הידוע "אשליית החיים" בו הם נותנים מבט מקיף על תהליכי העבודה שלהם כאנימטורים בדיסני במשך עשורים רבים. פראנק ואולי הם שניים מתוך "תשעת הזקנים" של דיסני, בכירי האנימציה שהשפיעו על דורות של אנימציה בידורית.
הספר הזה מומלץ ביותר ו12 עקרונות האנימציה שהם מציעים מצוטטים שוב ושוב בכל קורס אנימציה אפשרי. היתרון הגדול של 12 העקרונות הוא שבכלל הם קיימים. עצם זה שמישהו ישב וניסח 12 "חוקים" שעוזרים ליצור אנימציה מתקשרת. עם זאת, קצת כמו "22 חוקי הסיפור של פיקסאר", במבט מקרוב 12 העקרונות אינם ממש עקרונות. אני אסדר אותם לפי קטגוריות כי הם שונים מאוד באופיים עם הערות שלי לגבי יישום בעידן שלנו, לאו דווקא באנימציה קלאסית:


עקרונות סיפור ויזואלי Staging - העמדה באנימציה ההפרדה בין דמות ורקע היא מלאכותית. כל "מצויר" הוא מלאכותי, מעשה ידי אדם. לכן יש חשיבות כשבונים סיפור, סצנה ואף שוט, להיות מודעים …

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

סיוטי ילדות צבעוניים: על 'גולם גולם' ו'אני בילי'

אפלה וילדות שלובים זה בזה עוד מימי אגדות האחים גרים שאל תוך קסם הילדות מזגו עולמות של אימה פסיכולוגית עמוקה ועיוותים של עולם המבוגרים בין אם ברמז או בגלוי. לאחרונה ז'אנר סרטים פסיכודלים שמתחפשים לסרטי ילדים הפך לנפוץ יותר ויותר. מה שנראה במבט ראשון כעולם תמים ומוגן נחשף לאט לאט כזוועה שיש בה אלמנטים של סטיה, אלימות ועיוותי תודעה. אחת הבולטות בז'אנר היא סדרת האנימציה העצמאית "Don't hug me I'm scared" שהופכת סדרת ילדים בסגנון "רחוב סומסום" לסיוט מתמשך שאתה רוצה להתעורר ממנו ולא יכול. העיוות קיים גם ברובד האמנותי, של שילוב טכניקות שונות וסגנון שמתאפיין בהפרעות דיגיטליות, וגם בתוכן שנע בין הבוגר לילדותי, בין התמים לסוטה במעברים חדים ולא צפויים.
במקרים המוצלחים של הז'אנר התוצאה מתגבשת לכדי יצירה שלמה ומעוררת מחשבה מעבר למשחקי התעתוע המפתיעים.

הנה כמה סרטים כאלו מבצלאל שעלו לאחרונה לרשת:
"אני בילי" - משה גלבוע


באתר הסרט יש פירוט מרשים של תהליך העבודה: http://babagilboa.wixsite.com/moshe/copy-of-billy-1
מומלץ ביותר! שם מתגלים גם מקורות ההשראה…

הארט של ראלף ההורס 2: ראלף שובר את האינטרנט

בעיקר לקוח מעבודותיו של ג'ף מרגהרט.
https://www.artstation.com/jmerghart
(לחצו על תמונה להגדלה)


















ימי חתול 2018 Cat days - סרט קצר

ג'ון פריקי הוא אנימטור גרמני-אמריקני שבזמן שהות ביפן עם חברתו יצר סרט קצר ומקסים על ילד יפני במשבר זהות. הסרט מצליח לאפיין את החברה היפנית אף שנוצר על ידי מתבונן מן החוץ. את הסרט ראיתי השבוע לראשונה במועדון האנימציה של אסיפא ומנשר וזו הייתה חויה מהנה במיוחד לראות אותו במסך גדול. מקווה שתהנו ממנו כמוני.


הסרט נעשה באפטר אפקט באנימציה קלאסית.
אתר הבמאי:Jon Frickey