דלג לתוכן הראשי

זדיינו. פרויקט אנימציה מאת וליה רוזנצוייג, מנשר 2018

פרוייקט טרי וחזק ממחלקת תקשורת חזותית ממנשר. וליה רוזנצוייג הנפישה בציורי טושים שירה מדוברת (ספוקן וורד) שעוסק בדור ה1.5 של העליה מרוסיה. על זהות חצויה, גזענות והמבט על כור ההיתוך:



מתוך אתר הבוגרים https://www.minsharbogrim.com (התערוכה מוצגת במנשר עד ל9.8.18)

זדיינו אני אומרת לכם
״כילדים בברית המועצות הסתכלנו על ההורים שלנו כדמויות כל־יכולות. אחרי העלייה לארץ הפכנו להיות חזקים מהם: דיברנו עברית שוטפת, שחינו במנטליות הצברית ובפועל תיווכנו להורים את העולם הישראלי. הורינו, מן הצד השני, התרכזו בהישרדות ובמקרים רבים עבדו בעבודות שירותים למרות השכלתם הגבוהה. במרוצת השנים צמחנו להיות צעירים עצמאיים, התופסים תפקידי מפתח בחברה, אלא שהצורך התמידי להוכיח שאנחנו חלק גורם לכך שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות עצמנו. אנחנו תמיד צריכים להיות משהו אחר, טוב יותר, כדי להתקבל״. - אלקס ריף

הפרויקט מתעסק בחוויותיו של דור 1.5 שעלה מברית המועצות לשעבר. דור 1.5 הוא ילדי העולים שהגיעו עם ההורים בגיל הילדות או התבגרות המוקדם וגדלו בארץ. אנחנו לא בדיוק דור ראשון, שכן הורינו היו אלה שחוו את העליה במלואה על תופעותיה החברתיות והכלכליות, אך אין אנו דור שני כיוון שלא נולדנו פה, עברית שפה שנייה עבורנו ועדיין היחס אלינו אמביוולנטי. ישראלים רבים עדיין מתעקשים לקרוא לנו "רוסים", וגם אנו עצמנו מתנדנדים בין שתי הזהויות. הפרויקט נוגע בתרבות משולבת, רוסית - ישראלית, ברצון לנער ולהגדיר מחדש את המושג ״הכור ההיתוך הישראלי״ כפי שהיה מקובל מאז קום המדינה, מתוך רצון להשתלב ולהרגיש חלק אך גם לפתוח דלת לבית הורים ולשמור על הייחוד שלנו כחברה מגוונת ורב תרבותית.














השירים:

מוטציה / מאיה זיקס

שלום, אני מוטציה,
נעים, נעים מאוד
רוסית שפת אם,
עברית שפת אב,
אנגלית שפה אחות,
אני היית המתבוללת הבלתי גזעית,
אני הזיקית המעורבת בפיטבול,
מתובלת בכנרית,
אני אוכלת שלג,
הדם שלי קומפוט
אני שחורת השלד,
ואופקית הפות,
אני טורפת הדגלים,
תופרת המפות.
שלום, אני מוטציה,
הגנום שלי עקום,
לא מתאים לאלי המקום,
השמש שורפת אותי,
השמש שורפת אותי,
השמש צועקת עלי בפרחית:
לכי! לכי מכאן!
תוציאי את השורשים האנמיים שלך מגב האומה,
דחפי אותם לאדמה יותר מתאימה.
השמש צועקת:
אני בעדך אבל את גרסת בטא,
ואם את נשארת כווני שעונים,
תגדלי שערות על הבטן,
תעשי השתלה של מזגן באגן,
שנני את כל השירים של הגן,
שנני את כל התנ״ך,
ואז יפתח המרחב המוגן
ותזכי לבנים חומים,
שלא דומים לך
שלא דומים לך
שלא דומים לך

עצי אשוח לא / ריטה קוגן

עצי אשוח לא באים לכם טוב בעין,
השמות שלנו לא באים לכם טוב בפה,
בשבילכם אנחנו קרקס רוסי.
נשים כנועות, גברים שותים,
זקנים במדליות, זקנות מנקות,
ילדים מצטיינים בפיזיקה,
ילדות שרמוטות.
זדיינו! אני אומרת לכם,
עם המפעל שלכם, עם כור ההיתוך שלכם,
עם השמות הנכונים שלכם,
עם הנוסטלגיה האריק איינשטנית שלכם,
ואל תבואו לצפות בקרקס הרוסי שלי.
כי אני גבר כנוע, ואישה שותה,
זקן בחניון או זקנה על נדנדה,
וילד בחצאית טוטו,
וילדה מפחת בפייתון,
וכולנו רוקדים הורה לצלילי פוסי ראיוט.

יבגני / אלקס ריף

ביום בו הגיע יבגני לגן,
זרחה השמש.
הוא היה קטן ממני,
לבן ממני,
ומריח מפחד.
זאת, כבר הייתי אני,
שהסברתי לו,
במילים עבריות ומופרדות,
שגרביים וסנדלים,
זה איך לומר - מכוער,
שסנדוויץ ודג מלוח,
איך להגיד - מסריח,
ושידבר עברית,
פה זאת לא רוסיה.
ביום בו הגיע יבנגי,
הייתי מאושרת.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצלם והדמות - מבט עכשווי על הומניזם דרך הגוף.

*מאמר מהורהר למיטיבי לכת שזורמים עם כתיבה לא נגישה.

בואו נכנס שניה לקודש הקודשים ונישיר מבט אל מה שנראה שם: הגוף האנושי.

הקדמה: בספר בראשית כשאלוהים רצה לברוא אדם קרו כמה דברים שמתוארים באופן מוזר:
1. הוא לא דיבר כיחידי אלא ברבים "נעשה אדם בצלמינו בדמותינו"
2. כפילות הלשון: "צלם" ו"דמות" אף על פי שמילולית אין בהם שוני, לכאורה.
3. זכר ונקבה ברא אותם. כלומר. שניים שהם אחד (בשלב זה של התיאור הראשוני).
מה שמשותף לכל אלו היא השניות כמובן. שניים שהם אחד. אבל אני רוצה להתמקד כרגע בשניות האמצעית: הצלם והדמות.

הצלם והדמות, מבלי להיות פילולוג מתארים שני דברים הפוכים. הצלם הוא התבנית המקורית, המהות שניתן ליצור ממנה העתקים. הדמות היא הדימוי, ההעתק בפן החיצוני שלו. אבל שניהם גם מכילים את ההפך: הצלם יכול להיות גם צלם בהיכל, אליל. פסל ריק לפולחן. הדמות לעומת זאת יש בה מהדמיון. מהדומה. רחוק אבל קרוב. קרוב אבל רחוק.
הכי קל לתאר זאת כמתח פנימי (וזה נכון) אבל המתח הזה כשלעצמו אינו מקור לאיזון אלא למהויות שונות שבאמת חיות בכפיפה אחת.

הצלם
אנו רגילים לראות בצלם דבר שלילי ועם …

פסטיבל אנימציה ירושלמי אניניישן 2018 - המלצות והנחה בלעדית!

זוהי השנה השלישית של פסטיבל אניניישן הירושלמי והשנה הוא מציג כמה אירועים וסרטים שלא תמצאו במקום אחר. הפסטיבל הירושלמי הזה הולך ונהיה לאחד פסטיבלי האנימציה המרכזיים בארץ ובייחוד לקהל מקצועי ובוגר. לפני שאתחיל בסקירת הפסטיבל והמלצות לתכנים, יש לי הנחה עבורכם: 25 שקלים לכרטיס בלעדית למנויי הניוזלטר של הבלוג!

הפסטיבל מתחיל ב24.10.18 והוא ימשך ארבעה ימים במהלכם יוקרנו סרטים ארוכים, קצרים, סדרות ויתקיימו סדנאות והרצאות של אורחים מהארץ ומחו"ל. בהחלט שווה להגיע וליותר מיום אחד. יש תוכניות רבות ומגוונות בפסטיבל לקהל בוגר ולאנשי מקצוע גם ואני סוקר רק כמה מהן פה. אני צפוי להשתתף ברובו אבל אם הייתי צריך לבחור יום אחד אני חושב שהכי שווה לבוא ברביעי אבל תשפטו בעצמכם:
התוכניה להורדה
אתר הפסטיבל: http://6de.gs/anination
הקרנות סרטים
בפסטיבל יוקרנו שני סרטים מיוחדים ומוערכים: "לאהוב את וינסנט" הוא סרט באורך מלא שהיה מועמד לאוסקר 2017 העוסק בצייר וינסנט ואן גוך. הסרט הוא סרט אנימציה שכל אחד מציוריו, (ויש אלפים כאלו) צוייר בצבעי שמן. התוצאה מרהיבה ביופיה והסיפור הכאילו דוקומנטרי משרטט את ימ…

פליפינג פיליפ - משחק חדש באנימציה קלאסית

למחדי אליבייגי האיראני יש משחק חדש. מחדי הוא אנימטור מעולה עם תנועה זורמת וחוש תזמון מצויין. המשחק (שיצא בקרוב) עוסק בפליפינג פיליפ בחור שהוא כמו גרב: אם הופכים אותו (על ידי עיטוש) הוא נהיה לגיבור על!
למטה: סרט על המשחק וקטעים ממנו.








עיצובים (לחצו להגדלה)

















סרטון מוטיבציה, ויקטוריה וינסנט

ויקטוריה וינסנט משקפת באנימציה את הצד הלא חברתי של הרשת:
"סרטון מוטיבציה" סרט קצר שנוגע באחת התופעות הכי מייצגות של תקופתנו: המסע לאושר שעובר דרך וידאו קואוצ'ינג.



"מצא אהבה". או לא...

שיר החייזר: ויקטור נבון 10 שנים ויראלי לפני המצאת הויראליות

פעם אחת לפני הרבה שנים לא היה יוטיוב.

זה נשמע מופרך, אני יודע... אבל למעשה, גם לא פייסבוק וגם לא טכנולוגיות אחרות שהפכו סרטים לנגישים, שלא לומר ויראלים. אבל כבר אז, אי שם ב1999 היה סרטון ויראלי שהועבר ברשת כקובץ MOV קטן ומפוקסל ובו חייזר קטן וחמוד ששר את "I WILL SURVIVE" של גלוריה גיינור.
את הסרטון הקצר והנפלא הזה "Alien song" יצר ויקטור נבון כטסט לדמות ומשחק בזמן שלימד את עצמו לעשות אנימציית תלת. הסרט הזה פתח לו דלתות ב"פיקסאר" שם הוא עובד עדעצם היום הזה.
מה זה מלמד אותנו? אף פעם לא לזלזל בפרויקטים אישיים!



רישומים לסרט:


מאמרים שלו בבלוג על ההפקה ועל ההצלחה בעקבות הסרט: VNOG Blog: Alien Song
http://blog.navone.org/2009/10/alien-song-10-years-later.html
"יצירתיות מונעת על ידי סקרנות" הרצאת TED שלו שעלתה לאחרונה (בחיי זה השם הכי גנרי ששמעתי להרצאת טד):

דף פליקר שלו מכיל המון סקיצות מסרטי פיקסאר. הוא אמן נהדר של רישומי הכנה זעירים (Thumbnails):
http://www.flickr.com/photos/victor_navone/

Animation Insiders פאנל בנוכחותו בכנס CTN:

רישומי הכנה ל"פ…