FREE MICKEY - החזית העממית לשחרור מיקי מאוס

https://www.facebook.com/freemickey2028/
מאמר באנגלית: https://medium.com/@yonisalmon/freemickey2028

הדמות והמותג

מיקי מאוס חוגג השנה יום הולדת 90 זה אומר שב-18 לנובמבר 2028 מיקי יהיה בן 100 וזה הזמן לשחרר אותו מכבליו.

אילו כבלים? ובכן, החשש התמידי של חברת "דיסני" מכך שהזכויות עליו יאבדו והוא יהפוך להיות PUBLIC DOMAIN (חופשי לשימוש הציבור) גרם להארכה מתמשכת של חוקי זכויות היוצרים על הדמות. מהלך שמשפיע על כלל תוצרי התרבות ועל היצירה החופשית בכלל, גם אם איננו מודעים לזה ביום-יום.

עבורי מיקי מאוס הוא לא רק אייקון מסחרי. כשאני קורא "לשחרר את מיקי" אני מדבר ברמה אחרת. דווקא מיקי כסמל מסחרי אכן ראוי שיהיה שייך ומזוהה עם החברה שיצרה אותו. אבל מיקי אינו דמותג (דמות-מותג), הוא הפך לכזה עם השנים. אינני יודע אם הוא היה הדמותג הראשון אבל הוא בהחלט הדמותג המוביל, בעל השווי הגדול ביותר, המוכר והאהוב ביותר בעולם.

מיקי, יותר משהו מייצג חברה מסוימת, הוא מייצג רעיון גלובלי: שאנחנו מסוגלים לייצר אמפתיה כלפי דמות מצוירת. מיקי הוא יציר אדם, הוא ציור שנפחו בו חיים. גולם. כשלעצמו- אין בו כלום. הוא כמעט אפאחד. העיצוב של מיקי הדמות הוא מהעיצובים המינימליסטים שקיימים בתרבות הפופולרית, כמעט כמו סמיילי: שלושה עיגולים מחוברים שמעלים באנשים חיוך. גם מי שינסה להצביע על אופיו של מיקי יתקשה לעשות זאת כי מיקי הוא בעיקר בחור טוב שכזה. אין לו תכונה בולטת. אם תנסו לדמיין איך מיקי יגיב לסיטואציה מסוימת סביר להניח שתדמיינו אותו מגיב בצורה די משעממת אך חיובית. הוא לא אמיץ במיוחד, לא חכם או מצחיק במיוחד, לא שובב או עצבני או אנרגטי... הוא בינוני. אבל קצת כמו קרמיט הצפרדע יש בו צד מנהיגותי. הפשטות שלו זורקת אותו לקדמת הבמה בכל הקשור לקיומן של דמויות אנימציה. אני יודע שחלקכם מרים גבה ואין לי כוונה להיות אפולוגטי כשאומר שמיקי מאוס הוא גיבור אנימציה שמסוגל לשבור את הקיר הרביעי במובן העמוק של המילה. להיות אמיתי.

מיקי מאוס הוא דמות אנימציה שמתנהגת כשחקן. הוא פושט ולובש תלבושות שונות, תפקידים ותקופות. כמו באגס באני הוא דמות שמצליחה לזלוג כצורה מושלמת מעולם לעולם לפי התפקיד שנכתב לו. אין הרבה דמויות כאלו שמצליחות לשמור על זהותן כדמות מצוירת וכשחקן באותו זמן. מסיבה זו מיקי מסוגל גם לצאת מהמסך פיזית. הוא עשה זאת בפנטזיה כשלחץ את ידו של המנצח (בשנת 1940!) ועשה זאת גם ב"GET A HORSE" בעזרת משקפי תלת מימד. אבל עם כוח באה אחריות. כשמיקי מודע להיותו שחקן הוא גם נהיה למי שמוביל אחריו את עולם המצוירים כיצורים שאינם "אשליה של חיים" אלא בעלי אישיות עצמאית. אפשר בקלות להשוות זאת לבלייד ראנר כשאנו רואים דמויות שנוצרו על ידי אדם אבל זוכות עצמאות, לאישיות עקבית וקוהרנטית לאורך שנים.

אז כן, יש משהו פיוטי בלרצות לשחרר את מיקי מכבלי התאגיד השולט בו, אבל יש בזה גם אמת. כשאנו מתייחסים לדמות מצוירת כישות בעלת חופש אנחנו אורמים משהו על שאיפת החופש של עצמינו. לא מתאגידים בהכרח אלא מלהיות הדמות שכתבו לנו, לשחק את המשחק.

זוהי קריאה הומניסטית שיש לה השלכות גם על הפרקטיקה של היחס המשפטי לתוצרי תרבות. יצירה מאז ומעולם התפתחה על ידי חיקוי, העתקה, שדרוג. היחס שלנו ל"מקוריות" הוא פנטזיה הרחוקה מהמציאות. כל קומה תרבותית נבנית על גבי ולפעמים על חורבותיה של הקומות הקודמות. זוהי התפתחות טבעית. המנגנון של זכויות יוצרים, עם כל הבטים החיוביים שלו שנועדו לתת מרחב השתכרות ליוצרים מיצירותיהם הופך למנגנון משתק, הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה המעשית. אי אפשר לאורך זמן לכבול תהליך יצירתי טיבעי להתחשבות בזכויות של יוצרים קודמים גם אם מתו מזמן. אחת ההשלכות של זה הן פיתוח גדו לש מגוון גראפי, חיצוני על חשבון התפתחות עומק של מבנים נרטיביים חדשים שנוצרים לא פעם על ידי משחק בחומרים קיימים.

אז מה אני מציע?

הרעיון הוא לצאת בקמפיין תחת ההאשטג FreeMickey# שבו נעלה למודעות את ההשלכות של הרחבת זכויות יוצרים. מיקי הוא אייקון. הוא אייקון חיובי של אנושיות, יצירתיות ותכנים לכל המשפחה אך הוא גם אייקון של אחד התאגידים החזקים בעולם שהולכים ומתפשטים על מותגים רבים ממארוול ועד FOX.
כמו בסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט" שמסתיים בכך שהטונים מקבלים את השליטה על TOON TOWN, ועל חייהם עצמם, מכאן מגיעה גם הקריאה לשחרר את מיקי. יום הולדת 90 הוא זמן טוב לקריאה לשחרר את הדמות הזו לחייה העצמאיים. לדיסני יש 10 שנים לסחוט את הלימון ואז לאפשר למיקי לחזור לציבור ולתרבות הקולקטיבית חסרת הגבולות, בתקווה שהוא רק הסנונית הראשונה.

במידה ויהיה עניין ציבורי אולי הדבר אכן יקרה.
אתם איתי? קליק:
https://www.facebook.com/freemickey2028/