לשאלת הקו
אנימציה קלאסית צריכה קו כדי לתאר נפח. אך קו אינו רק סימון גבולות של נפח אלא הוא חותם יד אישי. הקו מכיל מאפיינים רבים הן של היוצר והן של היצירה. לכן, לצד החלטות הנובעות ממגבלות טכניות, ישנה התייחסות שונה בסרטים רבים לאופיו, צבעו ועוביו של הקו. ברישומי הכנה לאנימציה הקו הוא לרוב מהיר וגס, כזה המנסה לתפוס בתמצית את האופי של הדמות והתנועה מבלי לנסות להיות מסודר, נקי ו"יפה". לכן לפנסיל טסט, טיוטות קו של אנימציה, יש חן שלרוב נאבד בסרט עצמו. ניקוי הקו, שלב הCleanup באנימציה מסורתית הוא טכני אך כזה שמדייק את הציור המקורי ומשדרג את נאותות ההפקה.מקובל לומר שבמציאות אין קווים, רק כתמים. וזו נראית גישה נכונה. הקו הוא השלכה של התודעה, זיהוי והפרדה במקומות בהם אינה קיימת. אבל המעשה הזה אינו חיצוני לטבע. הוא פעולה יצירתית, אנושית, על הטבע. הקו הרישמוי הוא "רושם" זיכרון עמום אך רגשי של צורה בתודעתנו. כפי שהקאט הקולנועי נתפס באופן איטואיטיבי כדבר לא טיבעי, אך במבט שני ניתן למצוא דמיון בינו לבין הדרך האנושית להריכב מידע על ידי מבט, הפשטה, זיהוי אובייקטים וחיפוש אחר משמעות של מידע חזותי (כמפורט בספר הנהדר "במצמוץ עין" עליו הומלץ לי לאחרונה), כך גם הקו, נוכח, הוא חלק מחיינו. במקום בו ישנה השלכה אנושית על המציאות.
לאחרונה קראתי (בספר על הרב מניטו) שהמילה "תקווה" והמילה "קו" ו"מקווה" באות מאותן מקור. כשאנו מסתכלים לאופק, למקום בו הים פוגש את השמיים, אנו מוצאים תקווה והיא המקום שאנו שואפים אליו. המקום בו מים עליונים ומים תחתונים נושקים זה לזה.
קו האופק.
מאמר נהדר על הקו באנימציה:
בספר DRAWN TO LIFE יש דוגמה יפה לקו קונטור שמתאר צורה, נפח וטקסטורה לעומת קו קונטור שמונח בסתמיות:
על קלינאפ:
טיפים לקלינאפ: http://www.animationmeat.com/pdf/featureanimation/cleanuphints.pdf
http://hand-drawn-animation.blogspot.co.il/2008/02/thoughts-on-clean-up.html
http://www.brianlemay.com/Pages/animationschool/animation/lipsyncbook/animationcleanup.html
תגובות
הוסף רשומת תגובה