Yehone Yehon | At all cost from Elinor Babu on Vimeo.
על הסרט
יהונה יהון באמהרית, המשמעות בעברית היא בכל מחיר.יהונה יהון הוא סרט אנימציה קצר הממחיש את עדותה של אימי, אסירת ציון ככלי לסיפור חוויית הקולקטיב של נשים בתוך הקהילה דרך סיפור אישי.
כשאמא שלי הייתה נערה בת 16 היא החליטה להגשים את החלום שלה, חלום של קהילה, של עדה, של עם ולהגיע לארץ ישראל, היא עברה דרך מדינה אחת קומוניסטית ואחת מוסלמית שלא בחלו באמצעים נגד אנשים, נשים ובעיקר יהודים. הסרט מתאר את הדרך לישראל, התלאות שעברה, מעשה הגבורה, האומץ, המאסר בכלא, העינויים והגשמת החלום.
הבחירה לעסוק בנושא זה החלה כשהייתי נערה. כשהייתי חיילת בת 19 גיליתי שאמא שלי אסירת ציון, גיליתי שאמא שלי גיבורה לא רק שלי אלא ממש גיבורת ישראל. עבורי כנערה מתבגרת זו הייתה נקודת מפנה משמעותית. לגדול להורים עולים בחברה הישראלית זוהי חוויה שמלווה פעמים רבות בבושה והסתרה. ובגיל שבו אנחנו בחיפוש אחר מודל לחיקוי, מצאתי את עצמי פעמים רבות כנערה, כאישה וכאישה שחורה בחיפוש מתמיד אחר דמות כזו. ולגלות שאמא שלי, חובה בתוכה תכונות להערצה זה היה מאוד משמעותי עבורי.
בהמשך ועם הזמן גיליתי שישנן נשים נוספות בקהילה שחוו חוויות דומות ואף קשות יותר, אך קולן לא נשמע, לפעמים מבחירה ולפעמים כי אף אחד לא שאל.
הלימודים
את הלימודים בתקשורת חזותית ראיתי עוד מבניית תיק עבודות הראשוני כ”מסע אישי”, לאורך הדרך מצאתי את עצמי עוסקת בנושאים הקשורים לזהות שלי כאישה שחורה, ישראלית בת להורים יוצאי אתיופיה. עסקתי בנושאים של זהות שחורה בחברה הישראלית, והמפגש שלי עם החוויה, הרבה ביקורת ובעיקר רצון לפתוח ולהועיל עם נושאים הקשורים בתפיסות וההגדרות החברתיות המיושנות עם הכלים שרכשתי. בנוסף התעסקתי במסגרות קורסים בנושאים שונים ומגוונים. הלימודים ב HIT היו מאוד מאתגרים ואיפשרו לי לאורך ארבע השנים להיחשף ולהתנסות בכלים שונים, מאיור, אנימציה ועד חווית משתמש ועיצוב ממשקים ולצאת לשוק כיום עם מגוון כלים.בפרויקט הגמר לא הייתה כלל התלבטות אם לעסוק בנושא שהוא אישי, בתור בת לשני הורים אקטיביסטים לשעבר בתחום המאבק להעלאת יהודי אתיופיה (בשנות ה 70-90), בחרתי הפעם לעסוק בנשים, בנשים כגיבורות ומובילות.
הרעיון היה לקחת סיפור אישי ככלי והמטרה הייתה לחשוף את סיפורן ולאפשר לגיבורות נוספות מקום בנרטיב הישראלי - ציוני.
בחירות אמנותיות
עבדתי עם מספר כלים במקביל, Procreate, Illustrator וAfter Effects.
יצאתי למחקר מעמיק על מנת למפות והבין את עומק הסיפור, לשמוע סיפורה של אימי וכן הנשים הנוספות, להבין את גודל התופעה אל מול החברה הישראלית וכיצד הדיאלוג הזה עובד ומתקשר, ולהפתעתי גיליתי שרבים כלל אינם מודעים לאסירי ציון יוצאי אתיופיה. במקביל עבדתי על מנת ליצור דמות ראשית, מרכזית שתוכל לייצג את את קולן, חקרתי איפיונים של נשים אתיופיות יהודיות בעבר, הלבוש הצנוע והאחיד, הצמות הקלועות, המבט השקט והגוף הצנום עם הרגליים הארוכות וכן אלמנטים ומטאפורות תרבותיות. השלב הבא היה להבין כיצד להשתמש בכל המאפיינים הללו ולבנות דמות מרכזית שמייצרת הזדהות וחדורות מוטיבציה.
השתמשתי בהשראות מעולמות האמנות אפריקאית והאתיופית בפרט (לדוגמא אדל רודריגז - Edel Rodriguez), אמנות צורנית, מופשטת, כתמיות, בסיסית וראשונית מאוד ובעלת חיתוכים חדים ואיפיונים פיגורטיבים בולטים שהוו לי השראה. כמו כן חריטות מעץ, שברובן בולט הבחירה בפלטת צבעים מצומצמת, חזקה וזכרית. פלטת הצבעים המצומצמת הייתה לי לכלי להעביר את הסיפור בצורה בוגרת, וכן השתמשתי בפלטה על מנת לייצר פריימים עם קומפוזיציות זכירות ודרמטיות במשחקי אור וצל. מעבר למסר היה לי מאוד חשוב לייצר קרבה ואינטימיות אל מול הצופה ולהעביר את הצופה מסע עם הסיפור בחוויה של מנעד רגשות, לייצר דרמה, ציפייה, פחד, מתח ותקווה.
חשוב לציין שלאורך הדרך זכיתי ללווי מקצועי והדרכה צמודה מהמעצב והמרצה גולן גפני,
וכן התייעצתי עם המאיירת נעמה בנזימן והאנימטור והמעצב עמית זכאי.
תיק עבודות
פייסבוק ואינסטגרם
https://www.instagram.com/elinorbabu/
https://www.facebook.com/elinor.babu
תגובות
הוסף רשומת תגובה