דלג לתוכן הראשי

היכל התהילה של הקליפים באנימציה של ישראל


*קיבלתי את רשותה של יסמין אבן לפרסם פה רשומה-רשימה שהיא כתבה לאתר יקום-תרבות של אלי אשד (מומלץ). זוהי גרסה רחבה של הרשומה שלהיסמין אבן היא זמרת כותבת ומוזיקאית רב תחומית, וחובבת ענקית של אנימציה ישראלית

פניני אנימציה בקליפ הישראלי

כאשר אלי אשד ביקש ממני לבחור את קליפי-האנימציה הישראלים האהובים עלי ביותר שמחתי, כי מדובר כאן בשילוב של שתי אהבות גדולות - מוזיקה ישראלית ואנימציה. ברשימה שלי לא כללתי קליפים מוקדמים, משנות ה-70 למשל, אלא בעיקר כאלה שנוצרו אחרי פריצת "עידן הקליפ הישראלי" - כלומר, שנות ה-80 המאוחרות.(באותם ימים עלה לאוויר ערוץ 2 הנסיוני במתכונת של רצועת קליפים אינסופית והביא לפריחה בתחום). רב הקליפים שבחרתי נוצרו בעשור האחרון. אין לי ספק כי כמות הוידאוקליפים הישראלים המונפשים הגיעה לשיא בעשור הזה, ואני מניחה שיש קליפים מדהימים שלא הספקתי להכיר. מבחינת סגנונות אנימציה, השתדלתי לגוון בין אנימציה קלאסית, תלת מימד וסטופ מושן.



רינגולי - היונים - גם כאן התאמה מושלמת בין השיר, שהוא גרסא אלקטרונית לשיר פופ מתוק משנות ה-70.
האנימציה נעשתה, עד כמה שנראה לי, בהשראת משחקי מחשב של סוף ה-70, עם הגרפיקה הבסיסית, הפשוטה והתמימה של אז. גם במוזיקה יש סאונדים שמזכירים משחק מחשב ישן. את הקליפ ביים שאול בצר, שאת חיבתו לסוג זה של אנימציה ראינו גם ב"טונה שרייבר". (הקליפ לא ניתן לצפייה בבלוג)


תשע תשע תשע - עדי מדנס - בחרתי את הקליפ הזה כי בעיניי הוא אחד המצחיקים מבחינת תסריט, ומשרת באופן מושלם את הטקסט.
הוא מחדד את ההומור שבטקסט על ידי דימויים משעשעים ופואנטה מצויינת.


"היי" - איטליז - הקליפ הזה של איטליז הוא ללא ספק אחד המדהימים שנעשו בארץ, ואחד הבולטים בקטגוריית התלת מימד. מנהיג הלהקה הוא האנימטור הראשי שעומד מאחורי הקליפ, שגם זכה בתחרות חשובה בחו"ל.
איטליז מגדירים את המוזיקה שלהם כפופ מתוסבך, ובמידה מסויימת אפשר להגדיר כך גם את האנימציה - יש בדמות המרכזית משהו "פופי", תמים לכאורה, עגול, אבל הקליפ כולו שופע טוויסטים ותחושת מתח.


THE LONSOMES - לפני כעשור הקים המוזיקאי עדי גלברט להקה דמיונית של פרות. הפרוייקט כולו, הן מבחינת המוזיקה והן מבחינת הקליפים שמלווים אותו מתאפיינים באווירת מדע בדיוני של שנות ה-60 ובהומור חינני ומרומז, אולי בהשראת אלבומי לאונג' ובי-מוביז ישנים.



"הר מורנינג אלגנס" - אורן לביא - קליפ שזכה להצלחהמטורפת ברשת והיה מועמד לגראמי (!). יחודו בשימוש מקורי ומבריק בשיטת ה"סטופ מושן" (אנימציה המבוססת על הנעת חפצים ,ולעתים שחקנים). הבחורה בקליפ (שיר שומרון) הולכת, רצה ומבצעת פעולות שונות אך למעשה היא שוכבת כל הזמן והסדינים והכרית משחקים גם הם תפקידים בחלומות שלה.


את מוכרת לי מפעם - דין דין אביב - קליפ פיוטי, עדין, משעשע לרגעים. סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. נפלא מבחינה ויזואלית, הקליפ והשיר מרימים אחד את השני. (הקליפ לא ניתן לצפיה בבלוג)


מורפלקסיס - "דה סיטיס אר מובינג"
אני אוהבת את השילוב בין עכשוויות לבין התחושה של סרט אפל מאמצע המאה שעברה בקליפ וגם בשיר.
הדימויים והרעיונות הויזואליים יפהפיים בעיניי, ומתלבשים באופן מושלם על השיר.


השומר של הגן - ברי סחרוף - קליפ ותיק, מקורי מבחינת העיצוב שלו, הוהשילוב בין חפצים, בובות ואנימציה קלאסית.
מעביר ב"לכלוך" שלו ומוזרות הדימויים את הסאונד והאווירה של השיר.


אגם ענקית: פורטיסחרוף
קליפ שזכה להערכה רבה. השיר מדבר על עולם דמיוני אוטופי שנובע כנראה מהעובדה שהכותב לקח סמי הזיה. ויש לנו כאן פסכידליה אווירתית, ארנבות, פטריות, הרים של קצפת. פורטיס סיפר פעם בראיון כי מקור שם השיר במסע הופעות של מינימל קומפקט באירופה. פורטיס ישב באוטובוס הסתכל וחלם על הנוף היפה, כשלפתע צעק ג'ק, המנהל האנגלי יהודי של הלהקה (שלא שלט היטב בעברית) "תראו איזה יופי , אגם ענקית!". ( שהיה אגם קונסטץ בגבול גרמניה, שווייץ ואוסטריה). זה ממש הצחיק את פורטיס, ואיך שפורטיס אמר "זה נכנס מצד אחד, ולא יצא" אז הוא הלך וכתב את השיר עם ברי. סך הכל זהו קליפ צבעוני, מלא דמיון והזוי, בהתאם לשיר עצמו -

עוד קליפים שראויים לציון לשבח - "נעים בחוץ" של יוני בלוך, "לא אומרת כלום" של מטרופולין ו"ויק'" של אסף אבידן . אני רוצה לציין גם את "בגובה שווה" של נורית גלרון משנות ה-80 שאמנם יש בו מעט מאד אנימציה, אך לא מעט מחווה לעולם הקומיקס.

"נעים בחוץ"
 יוני בלוך במאי :אדם ביזאנסקי 2004
 קליפ לשיר מאלבומו הראשון של יוני בלוך "אולי זה אני", שהיה לאחד הקליפים המוקרנים ביותר בערוץ 24 שעלה לאוויר באותם ימים. הקליפ נעשה בטכניקת האנימציה סטופ מושן, אחד מתחומי ההתמחות של ביזנסקי. הכנת הקליפ ארכה חמישה חודשים.


לא אומרת כלום - מטרופולין. בימוי: אלון זייפרט  2005


יק" של אסף אבידן. במאי: אלישיב לוין. אנימציה: הדר לנדסברג 2008


בגובה שווה ( שקר הקשר)
מילים נורית גלרון
לחן אילן ויצברג
 מתוך אלבום "משהו בלבבה" 1986.
קליפ ישראלי מאמצע שנות השמונים   שיש בו מעט  אנימציה ובעיקר הרבה ציורי  קומיקס,


קליפים מוקדמים שליקט אלי אשד:

זה לא  בדיוק געגוע  - אריק איינשטיין
מילים אריק איינשטיין
לחן יהודה פוליקר
 מתוך האלבום " שתי גיטרות בס תופים" 2004
קליפ נוסטלגי ומרגש במיוחד, מתבסס על זכרונות  של אריק איינשטיין מתקופת ילדותו  המתארים  באמצעות שילוב וידאו ואנימציה מפגש בין ההווה והעבר.זאת על ידי שילוב באנימציה ממוחשבת צילומים  של איינשטיין  המבוגר כיום עם תמונות עבר של איינשטיין הצעיר המתהלך ברחובות תל אביב של פעם. .


קפה טורקי
מילים יעקב רוטבליט
לחן מיקי גבריאלוב
שר אריק איינשטיין
אנימציה דודו גבע
1974 . מתוך התוכנית "ניקוי ראש "
הערה :דודו גבע הכין קליפ אנימציה נוסף עבור הטלוויזיה הישראלית באותה התקופה גם הוא לפזמון של אריק איינשטיין "כשאת בוכה את לא יפה " אבל זה לא זמין ברשת .אם כי יש קליפ מצולם מוקדם של השיר מ-1969.

מכופף הבננות
מילים :מאיר אריאל
לחן שלום חנוך
שר אריק אינשטיין
הושמע לראשונה באלבום "מזל גדי " 1968. בימוי ואנימציה ארני ליפסיי ודודו שליטא 1977.
הקליפ הופק באולפני קיבוץ עין גדי. ומאחר שנוצר ב1977,הוא כנראה קליפ האנימציה הישראלי הראשון בצבע. עד היום קלאסיקה אמיתית של אנימציה ישראלית. זוהי פנטזיה על יצור גמדי מוזר הנותן לכל צמח בשדה את צורתו.
הודות למילותיו .מכופף הבננות הוא דמות יוצאת מהכלל שכמו זועקת לסדרה שלמה של קליפי אנימציה על עלילותיו. בשנת 2000 יצא לאור ספר ילדים בשם "מכופף הבננות", שנכתב בהשראת הפזמון של מאיר אריאל. מכופף הבננות", מאת רינת פרימו. אבל יש מקום לעוד…

ראו גם
מכופף הבננות בויקיפדיה
דף הבית של דודו שליטא



 לסיום –  
 
ואי אפשר בלי להזכיר קליפ שיסמין אבן עצמה אחראית לו ביחד עם  אלי אשד אורי פינק וגיל בידרמן  
תסריט ובימוי: אורי פינק וגיל בידרמן
כתיבה וקריינות: אלי אשד
2003
נעשה על פי הספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי " ( מודן 2003) מאת אלי אשד ואורי פינק,הקליפ אמור להיות תוצר של שנות השבעים בערוץ הישראלי היחיד.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על סטוריטלינג - אמנות הסיפור

על סטוריטלינגמאמר ובסופו לינקים, סרטים  ומחשבות.
סטוריטלינג זה המצאה חדשה. היו סיפורים בעבר כמובן, היו אנשים שסיפרו אותם, היו אנשים שהיו מצויינים בזה ואפילו ידעו לתאר את החויה ואת האמנות שבזה אבל סטוריטלינג כמילת-על שחורגת הרבה מעבר לאמנות הסיפור היא חדשה יחסית. מהו המובן החדש של סטוריטלינג? אתאר את נקודת המבט שלי: אנחנו חיים בעולם גלובלי וסיפורים שהיוו אמצעי של תרבויות שונות להנחיל משמעות והקשר לאדם הפרטי ולחברה הגיעו לשיא מסוים עם התפתחות מודעות אקדמית ומקצועית בנוגע לאמנות הסיפור. הספר של ג'וזף קמפבל "הגיבור בעל אלף הפרצופים", יחד עם כמויות המדריכים בנוגע לכתיבת תסריט ומבנה סיפור, עשו מה שמבט-על עושה: מחפש, מזהה וממפה תבניות ודפוסים חוזרים.
המצוד אחר תבניות נועד לשרת הן יוצרים, הן את המבקרים ואנשי המחקר שמנסים להפשיט את האמנות כצפרדע מתה כדי לברר באמצעותה אודות התרבות האנושית והן לקהל הרחב שמנסה לפענח את המניפולציה שמופעלת עליו ( אולי מתוך אשליית שליטה במימד המטלטל על מנת להשאיר את המימד הבידורי). מנקודת מבט היוצרים, כשאנחנו מדברים על תבניות בעולם הסיפור, אנחנו מציפים …

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה: