דלג לתוכן הראשי

מיטב האנימציה ברשת 2018


שנת 2018 עבורי היתה בעיקר בסימן הסרט שלי ושל אלון רותם "ניגון" איתו נסעתי לפסטיבל קרדיף השנה שם הכרתי מקרוב כמה סרטים ואנימטורים נפלאים. מעבר לזה השנה היתה רוויה בסרטי סטופמושן, קלאסית, תלת מימד, מציאות מדומה וסרטים ארוכים שמאתגרים את הציפיות שלנו. בדרך כלל אני מרגיש שהסרטים הקצרים הם המטען המשמעותי שאקח איתי הלאה מהשנה החולפת אבל השנה נראה שדווקא הסרטים הארוכים הצליחו לבטא את רוח התקופה בעוד הקצרים נשארים מעט מאחור.
כמדי שנה אני מלקט את מיטב הסרטים שעלו לרשת השנה והנה הם לפניכם, הנבחרים שלי לשנת 2018:


מספיק! אנה מנצריס
בגזרת סרטי הסטודנטים אקח איתי את ENOUGH של אנה מנצריס. סרט אפיזודלי קצר שהולך ומעלה את סף המתח עד לפיצוץ הבורגני השקט. אנה היא אנימטורית שוודית. הסרט נעשה כסרט סטודנטים ברויאל קולג' אוף ארט, לונדון.


מכתב אהבה לבחור שהמצאתי - רחל גוטגרץ 
סרט הגמר של רחל גוטגרץ מבצלאל זכה להצלחה גדולה ובצדק. על אף היותו נסיוני בטכניקה ובסיפור הוא מצליח לשמור על מסגרת סיפורית אחידה וסוחפת. הטכניקה המיוחדת שכוללת הדפס ממשי פותחה כבר בשנה ג' של רחל. עוד עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/06/LOVELETTER.html


זדיינו - וליה רוזנצוייג
הפרויקט הבוטה והכן הזה נעשה במחלקה לתקשורת חזותית במנשר. כל האנימציה צוירה בטושים על נייר והפואמות עוסקות בדור 1.5 של העליה מרוסיה. עוד עליו: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/07/ZDAYNU.html


סיפורו של ראנג-טן - סטודיו Salon Alpin עבור גרינפיס
פרסומת שהיא תשדיר תעמולה נגד שימוש בשמן דקלים. פרסומת נוגעת ללב באנימציה ידנית.
מאחורי הקלעים.


אורגון, מעט מוגזם - סטודיו Sun Creature
החבר'ה מSUN CREATURE STUDIO שיצרו את "התגמול" (אחד מסרטי הסטודנטים האהובים עליי), חברו לעשות פרסומת תיירותית לאורגון. פרסומת מעט מוגזמת שהופכת את אורגון למעין ממלכה פנטסטית.


טינדר, המצאת היחד - סטודיו באק
ובסטופמושן: אפליקציית טינדר מהללת את העידן בו כל אחד יכול לאהוב כל אחד. מבית סטודיו BUCK.


NIKE REACT - דנטה זבאלה
פרסומת שונה ויצירתית. מתרגמת את חוויותיהם של משתמשי נעלי NIKE לאנימציה צבעונית ודינאמית.


אם כבר אני מאזכר את דנטה: זה עוד סרט שיצר השנה, המתאר את נסיעתו ליפן. נהדר.



שני קליפים מיוחדים אקח איתי השנה. הראשון שזכה גם בפרס "אסיף" השנה נעשה עבור המוזיקאי אריק אבר. זהו קליפ אקטואלי מאוד של האנימטורית דפי בן עמי.

כמה עצות למנהיג צעיר - דפי בן עמי


TU - פנמה פילמז לטוליפה רואיז
קליפ סטופמושן של הדפסות ההולכות ומצטברות יחד עם התקדמות השיר ותנועת המצלמה. טכניקה שכבר עשו בה שימוש יצירתי בעבר אבל פה התוצאה מרגשת ואסתטית במיוחד.





העתיד הקירח- פול קאבון
סרטו של פול קאבון (צרפת) מציג את החששות שלו מעתידו כבעל גנים של התקרחות. המודעות והחרדה עוברים תהליך של התמודדות עם הקירוחות ומה שמעבר לה.



גיפים!
בהמשך למסורת משנים קודמות: הגיפים שעשו לי את השנה. גם הפעם מדובר יותר על יוצרים מאשר גיפים. הראשון הוא KEKE הבלתי נלאה. שיוצר גיפים קצרים וקופצניים. תוכלו למצוא את עבודותיו בבלוג שלו. מדי פעם הוא לוקח תמונה מצחיקה מהרשת ומנפיש אותה בסגנון שלו:
https://k-eke.tumblr.com/ 

Smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile smile...

A magical pet

ענבל ברידא, האנימטורית הישראלית בגיף בנות-ים לחודש מאי:


טוני בבל, אנימטור ישראלי שעושה אקספרימנטים חמודים בתוכנת אפטר-אפקטס.
https://dribbble.com/TonyBabel
High Five smoke cute high weed hand gif 2d animation after effects 2d

תוצאת תמונה עבור ‪tony babel gifs‬‏
טוני גם נותן הצצה לקבצי העבודה שלו פה: https://drive.google.com/

גיף אחרון: אל תשאלו אותי מה אני מוצא בגיף הזה. הוא אפילו לא באמת גיף, לא לולאתי, לא בנוי כעומד בפני עצמו, אבל בורא עולם שגורם לך לרצות לקפוץ לתוכו:

http://patrickdoyon.tumblr.com/

מאמרים בבלוג שכתבתי השנה על סרטים ארוכים:


ולסיום: סיכום השנה של אתר "מונפש":


חלק ב' של סיכום השנה: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/12/2018BESTNO2.html

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום 2018 חלק ב'

שלום וברוכים הבאים להמשך סיכום השנה בבלוג.
את המיטב קיבצתי ברשומה הקודמת: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/12/2018BESTOF.html וכאן ארחיב ואקפוץ בין מגוון של נושאים שיחד נותנים סקירה על האנימציה העכשווית בארץ ובעולם.

נתחיל עם שחף...
מאוד קשה לעשות סיכום שנה בגלל אחד האנשים המוכשרים והיצירתיים והפרודוקטיבים שחיים בישראל: שחף רם. שחף כבר רגיל לעלות לקבלת פרסים באסיף ומתמודד לא פעם בכמה קטגוריות שונות. השנה הוא יצר סרטון עצמאי, קליפ ללהקת TATRAN וגם קליפ נוסף לאמן השירה המדוברת אריק אבר. למרות שכתב ידו של שחף כבר מוכר, הוא מספר בכל יצירה סיפור אחר עם עיצוב אחר. בקצב הזה, הפרס על מפעל חיים ינתן לו בגיל שלושים ואחת.
שטיח- שחף רם
שקרים לבנים - TATRAN

פרידה - אריק אבר
DIY - סדרת אנימציה לילדים הסדרה DIY שנוצרה על ידי Encyclopedia Pictura עבור Cartoon network בנויה מפרקים קצרים על חבורה יצירתית של ילדים-חיות. הסדרה היא סדרת תלת-מימד שבמהלך הנסיון להוזיל ולקצר את תהליך העבודה הגיעה לעיצוב מאוד מיוחד שחריג מאוד בנוף סדרות הילדים. הבימוי גם הוא מיוחד ונוטה לכיוון החויה-הזיה מאשר נרטיב קל…

הקרנה על הספה - בלגיה 2016

סרטה של ויולט דלויה Violette Delvoye מבית ספר LA CAMBRE, בריסל.
אחד הסרטים המרגשים שראיתי השנה הוא דוגמה מצוינת לכך שסרט אנימציה לא זקוק להצדקה כדי להעשות באנימציה. אין פה קסמים ודרקונים או אנשים שעפים, רק זוג נשים שמשוחחות אחרי צפיה בסרט בביתן. את הסרט ראיתי לראשונה בפסטיבל קרדיף ומאז חיכיתי שיעלה לרשת.

הסרט מאפיין שתי דמויות אוהבות השונות זו מזו ומבטא את היכולת לחלוק מרחב נפשי ורגשי שמקפל בתוכו מחשבות, דמיונות ורצון למשהו מופשט. בקרדיף, כמי שלראשונה היה לבדו בפסטיבל בארץ זרה, הרגשתי שהשיח הזה בין הדמויות, אודות ההשפעה על הנפש של המרחק והזרות שבנסיעה רחוקה הוא מדוייק ובמהלך שש וחצי דקות הדמויות מצליחות לבטא מי הן, מה הקשר בינהן ואיך הן רואות את העולם.
נפלא ממש.
"אנחנו כבר בכל מקום, את ואני"



מיני-דוקו: העליה והנפילה של UPA (וג'רלד מקבוינג בוינג)

דוקומנטרי קצר בשלושה חלקים על עליתו ונפילתו של הסטודיו האמריקני שהשפעתו על ההסטוריה של האנימציה עד היום ניכרת ואף יותר מאי פעם. השפעה על האתטיקה, הפתיחות העיצובית והחיסכון הכלכלי. סטודיו UPA פתח דלת לעולם של מה שמכונה "אנימציה מוגבלת". אנימציה שבמקום לחקות את המציאות יוצרת שפה חדשה של סיפור, עיצוב ותנועה. הרבה ממה שאנו מתייחסים אליו היום כ"מושן דיזיין", התחיל שם.







כפי שהסרט טוען הסטודיו UPA הוא זה שהוכיח את האפשרות לאנימציה שונה ובעקבותיו הלכו האנה ברברה וגם דיסני (בחלק גדול מסרטי התדמית והטלויזיה) שיצרו עולמות שלמים עם עיצוב גראפי לא ראליסטי ואנימציה מוגבלת.

לסיום: אחת הקלאסיקות מבית UPA: סיפורו של ג'רלד מקבוינג בוינג. הילד שידע לדבר רק בצלילים. זוכה אוסקר 1951.


ומסתבר שהסרט הפך לסדרה מאוחר יותר.


למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…